Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 8

»4(8)«« בן זכאי* ומת תענדי למשנת אנטיגנוס שלמד י (אבי׳ א׳ ג׳ •) יי אל תהיו כעבדים המשמשין יי את הרב על מנת לקבל פרס, אלא היו כעבדים יי המשמשיןאת הרב שלא עלמנת לקבל פרס“? הלל♦ אל תבהל על פיך׳ ולבך אל ימהר לחשוב על השלם האלהי הזה, דברים לא ק המה. הלאהואי״ת בכבודו באר(וכרים, ה׳ כ׳י) יי מי יתן יי והיה לבבם זה להם ליראה אות♦ ולשמר כל מצות♦ יי וגו׳ למען ייטב להם“ וכן נאמן ביתו שנה מאמר זה ( שם *׳ י״ב, י״ג•) יי ועתה ישראל מה ה׳ אלהיך שואל יימעמך, בי אם ליראה אתה׳ אלהיך וגז׳ לטוב לךי1 ואיך תחשוב שהשלם הזה יעמוד ויורה לנו הפוכו? כוונתו שלמה, שלא יבקש האדם שכרו חוצה לעצמו י בתורת תמורה חלף עבודתו, אבל יעבוד את אלהים בדעתו שהעבודה הזאת היא המשלמת אותו, והיא התועלת הנפש♦ שתקנה לו ההצלחה האמיתית♦ בין תבין שהוא מה שאמרו זקני בועז לרות (הת ב׳ י״ב) "ישלם ה׳פעלך“(רצה בזה, תהי לבבך בטוח, שה׳ הטוב לא ♦מנע טוב מהולכים בתמים, אבל את בתי) " תה♦ משכורתך שלמר.“(תכיר שכבר מצאת תשלום משכורתך בזאת) י. אשר באת לחסות תחת כנפיו “ (עיין מדרש רבה על פסוק זה, שם אי׳ ישלם ה׳ פעלך ותהי משכורתך שלמה׳ א״ר חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו עכ׳ל• חדש לנו, שסיפא דקרא אשר באת וגר אינו חלק מתיחס ומגביל את נשוא המאמר, אבל הוא הנשוא בעצמו♦) מתוך דבר♦ תבחין ותדע, שאהבת האדם את 1 עצמו לרדוף הצלחתו, היא מרה נכונה על פיה ישוער חקוקצב פעולתו באהבת בני אדם זולתו* ב? זכאי. פליאה דעתממניז אהבת עצמיתזחני J לקרב תועלתי, ולרחק כל דבר מחסר את