Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 169

&t ( 1(5g ) HS המיודד מספרי עמיתו ׳ ויביאם אל ספדו פנימה, מבלי הגיל מפי מי יצאו הדבדיס, ואיזה יל חקס לאסונה עלספל• ממשלחת היל הזאת שבו לבבות ספלים עניס וגסים למחילות דקות שלופות וצנומות •—ומלי הוסיפי לשקול ולפלס. ולהתענג על מלאה עיני, העליתי ספל לב לפיס ועב כדש על נ ף המאזנים• נמעט העלמתיבו, והנה שלחלזון במשמניו — היל השלוחה קרעה אותו קלעים •קרעים, ותחלקם בין ספלי מחבלים שונים, ורק שעל הספל ׳ והקדמתו, רק המה לבלם / על הנף נשארו• — את התו אשל על השער קראתי ואלא והנה הוא מחבלת גבל הוקם על לישועת יעקב בעיר ואם בישראל; ספל איש יושב על נסא הלבנות, ישבו עליו מחוקקים גלולים ואנשי סס, אשי מפיהם יצאה תולה לכל עלת בני ישלאל ־ עוד לברזל ונפלא, פלא לא יאמן ני יספל בל אונל הנחיל ממת לשוני —ג \ י V במשקול הספרים לאיתי—לאיתי והשתוממתי—ני ספלי החסידים ויביהסבלבבל המה את ספרי עובדי האלילים ונמליהס* — נפשי יצאה בחזותי ׳ ספרי בעלי הקבלה וחנפי האמת האלה שדם בנבל משקלם לספרי נביאי תרמית לבם מונלי נזב במחיל, מנחילי את סעס רשע וכסל, למען מלא אוצרותיהם זהב ונרשם עלניס• — צירים וחבלים אחזוני בראותי ספרי קדושים כאלה, אשר בידם מפתחות שעלי הלחמים לפתוח כל לחם סגור, לתת לו הרון ותלי בטן, שויס במל משקלם לספרי נסניאון, עושינלזמה ונבלה, מנאפי כנשים הצובאות פתח היכלי אליליהם* — מעי המו בהביטי ספדי תמימיםנאלה, שותי ייןשרף, למען גדואמלאל ושרף, ולכבוד חס אלהים חיים / איש אל דעהו יקלאו לחיים, רוקדים עלי נסאות, מנלנליס עלי שלחנות בימי מועל וחג, שוים בנבל משקלם לספרי נמלי אליל היין, אשר בימי אידיהםוחגס כשעירים דקלו על פני חוצות, שתו שנדו ולעו, ויהיו לזעוה בעיני נל רואיהם — פלצות כסתכי בראותי זאת בחלומי " נלעצמותירחפו, ומלוב חדלת לבי נדדה שנתי מעיני, ואיקן ע*נ♦ בשלי נפקחו, ועיני לוחי סנדו• המזונות חלפו לונו, ובכליד השנה גם מלאות הלילה הלנו נדדו ותפעם רומי׳ עגמה עלי נפשי, ני נעלמו מננד עיני נפות הזהב , מאזני הצדק והמשפט , לבחון טוב ודע , שקד ולגר צדק סלה• — אן, זאת שמתי אל לבי, והתנממתי*. מאזני שכל נתן אלהיס לבני אלם , פלס הדעת והתבונה , 03 יפלס גבל מעגל לגליו J;שקול נל מחשבותיו, ’אף יבין נל לבל לאשורו יצחק ערטעד דעדע