Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 168

&» ( 168 ) K3 «גשמים — עם כל תפנוקים ׳ עס כל עדנים י ומדי יפ*ןזו זרועי הלון והלום; ואוחזה צרוד קטן נילי י ואלא ני לא מלאה ולא הלל לו; ואשליכהו אל הנף השנית משתאה היימי למלאה עיני, נהיות הצלול המצעד הזה נד נגד את נטל משקלי נ3ד“ר3, אשלננף מנגד — חיש הדימותיו מתוך הנף ׳ ואשים עיני עליו ואתנונן נו, ואלא חלות על שפמו סני3 שמחת איש בחלקו, — ומדי הוסיפילשקיל ולפלס, לאיתי עולחליפויו משקלות שוי־ננל כן חזיתי ני כילות וחסו״נל משקל אחד להנה ־ ' ובסך האנניס לאיתי משקלות דומות למלאה עיניס, וננדלות נכפו« מאזנים; תאל ותמונה אחת להנה, כנד משקלן ישנה * נמספל צנאם היו יראת אלהים והתחסד—אמונת־־אמן ואמונת״הכלייי תעתועים — ומשקלות כהנה עוד ואין ספולות למו * ואפן ואלא משקילת נתוגהמשני ענדה/ ואתפוש אותהנכףידי/ ואקרא את הלשוס ־ והנה נתונה על הענל מזה ׳ ממעל: בשפת האנוש! ותחתיה: מצור ומצוק •, ולענלמזה > ממעל: בשפת האל׳הים " ותחתיה: מוסר ותוכחת ׳ להיטיב כאחרית המשקלת הזאת היתה לנת נגד על למאול; כי לא עלנו ולא שוו אליה נליאות נשל , לו3 עישר ׳ והצלחת כל מעשה ועול משקלות לנות , אשל ננדו מאוד עלי נפות ידי, כלן קלו נמון נגלה *- אף המון ספלים אין קן לאיתי נחלומי לפני ׳ אשל חבלו מלול לול מאז החלו נני אדם לחוק מתשנות לנס על ספל / למען תעמול תסאדת חנמתס או חלפת סנלותס ימים לנים / למשמלת ללול אחלון י — נגמון הל3 הזה לאיתי ספרי גדולים ואנשי שם, אשל הללינו את העם ננתינותצלק ומשפט, ונעמוד אש שנלס הלנו לפניהם להאיר להס את הלילה; וספרי מתי און ומדמה! אשל התעו את גני דורס נאיחות עקלקלות׳ ונעמוד ענן סכלותם הקדילו עליהם את השמש נצסליס — גס את הספדים שקלתי נמאזנים ׳ ספד מול ספר, מחנדת מיל מחנות, אולם את אשי לאו עיני אטמון נחני, למען לא תעלה עלי חמת ההחנייס, אשר נחייס עול ה:ס, נהנלות חלפת מחנמתיהס זז t נקהל־—לגד זאת אגידה, ני פעמים לנות נגדה משאת ספר קטן׳ מ» איש ׳ ומחנות עפה לה אמה ארך, עלתה נאנק נגדה י — ומרי העלותי ספל על כף המאזנים, ותנוא יד שלוחה, ותקלע נוקרעים« ותפצל נו פצלות! ותשר משם כל עשוק ונל גזול וכל לנד אשי גנ3 המסנל