Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 104

s ( 104 ) ♦o ״אלה♦ כ?1 הדוחות י• היום הזה הראע לעבדך כי מ4אתי אן ,נעיניך; ני מלאת משאלוע לכי ובדכמכי; ניד גס את "האלה הזאת אשד נטעתי סנה לזנד עולם על חסדך אשר הפלאת ״את ע3דן והיו מדי שנה כשנה אנןלי3 את מנחת דמעותי תיזתו *צלה/ ני קדוש היום לי על עולם * " א ל ד ד * בן אחי! צדקת האיש ברזיל* לא ימוש מקי ומפי זיעי תל עולם, ואם תאנה, ושמעת את השיר אשר אשיר כל עת שכתי ממת האלה? מ♦ ד ד * למה זה תשאל? הדיס קולך והשמיעני את שירך הנעים; ואנכי אתן לן את המליל הזה, ראה אנכי כרותי את הקנים מכין הסיף " והלכקתי חלקיו כדונג אז ♦שיר מירד♦ *אלה עכה יפת הענף ונעימת העפאים! מחמד צללין יצהיל כל ,פנים/ ישמח נל ל3• רוחות נעימות המנשגות תוןעפאין ״כצמצחות, ידמו לכני אלים יעופו נסתר ס3י3 לי — .אתם הצאן *וה3קר חוסו! ואל תהרסו לעלות הנה, אל תלחנו את הילק הצומח *ס3י3 מעה למען תצמיח למעלה ונצר משלשיו יפדה, והיה לעז *אדרת ־ לעס וסופה הרפו! ואל תאיצו להשחית פאלותיה — ,היי כרנה ונס צדיק לזנר עולם י יגנה צמרתן הרמה עד העננים, ,ואלין יניס היועה מרחוק, למען יורה הא3 את כנו לאמור: ׳ "דאה זה מעללי איש צדיק! ויגל למוסר אזנו; מגל האס הרנה .והענוגה ני תשודך, ות3יעינה שפתיה את מפעלי 3רזילי אל היונק ,המשעשע על חיקה, ואזניו קשוכות• —־. נטפו הרועים! עוד .זכרוני צדקה כמוהו, ונלכה כאחרית הימים נהדרת קודש מחת *השיחים, ועזוז מעשי תמימי דלן, בגיל ורנן נספרה!* כה של מילל כנעימת זמירותיו, עד תם את דנלי השילה ואזני אלדד עודנס קשוכות לשמוע• — ויפתח אלדד את פיו ויאמר: נאור נקר יזרח שמש תעלוזנה נליותי, ננא הא3ינ נתפארתו ישמח לני, ועל גלם ישממוני מפעלות איש צדיק! וימן את החליל אל מילד, נאשר לנד• שמעו! כייז מכתבים