Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 103

»י■ ( 103 ) ד אלדד ומידד *)• סידר* שלום לו אלדד מנעים!מילות ־1'עת ראותי אותך ישמח ל3י 3קל3י; •איה כעצרת על כה? מאז שלת שיל האביב עלי הא3ן אצל הבאל, לא שזפחןעיני אשל גלתה מיחל לך א ל ד ד * ה' עמן לעי מילל, אתה מטיב נגן! 3וא נא נמול אחרי מלש מצל נבואה ונשענה תחת צללו ־ מ י ד די לנר. ונלכה שמה על הג3עה, אשל שמה שמולה האלה הגדולה לזנדון, ברזילי; דליותיה תפשטנה על למרחוק, ורוח מקיר ונעים נושף במה ממיל• נשבה פה׳ ועדלינוירעו 3נאות דשא, וירויון משיח השרה שא נא עיניך והגט אל האלה הגדולה הזאת, מחלחננה עפאיה, ומאדמה סעיפיה, נסו פני הארץ צלם; פה על קבנייהשושניט גשנונה׳ ולוח נעים יתהלך נין תלתלי שעלותינו• הסבת אלדד'! המקום הזה יכלו אומר נבול, ני זנרון ברזילי הוא" זנלון חסלו "וצדקתו ללוד דודים תעמוד! — מתי מספר היה הצאן אשל בעדרו, וצדקומיו וחסדיו דנו מאין מספר• — הקשיבה א« דבליו והשתומם, ני נה אמל: :! •*•••׳•-׳ "נא אלהי כל בשר! שלח בלנותיך בעשתרות צאני; ׳למען נחיה "אני ונימי ונאכל ונש3ע ואת אשר אותיר אחלק בין שנני ,האביונים•" דברך אומו אלהיט ויפרוץ מקנהו נהנה ונהנה• וימן ברזילי את עללו וימן את מחצהו לאביעזר העני, וילך שמח וטוב לבב אל הגבעה הזאת, ויטע את האלה, וישפוך שיחו לפני אלהיא ויאמר: אלהי *) 9111# (Segnet* 3&pUe, 3&<J$ unt> ajlico«.