Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 87

¥>i ( 87 ) 4« מקד והנין ני חנון ודחוס ה׳ ומטיב לנל בשד ־ נפי אשד חשיג יד האדם לקבל שפעת טובתו * והנה הדבר המשלם אותנו ואת אודותינו יקדא טוב * ולעומת זה יקיא דע הדבר אשר יהיס לנו ולאודותינו לחסיון ומדעתינו כי ה' למעשה ידיו ינסיף כמאמר המשודר ישמח ה' במעשיו ומתוך השמחה תולד האהבה ’ וידיעתו סובבת נל מקדה ופגע אשד יקדה לנל דבל ♦ ואס כן הוא דופי נתן בה' אס נחשבהו לנילי * ירע עיניו לתת לברואיו הנאהבים לו די מחסודס ־ ואחרי אשר הודעתיך את נל זאת ־ תדע ני ה׳ חפן חסד להטיב לברואיו ואיך ננזב געצמינו לחרף ה׳ צבאות לחשב מחשבות גדע כי נהפך לאויב לנו אין זה ני אס רוע לב אך נשים נסלנו בו ני הוא טרף וירפא ין ויחגש ’ ויהיו הרעות סבות לטונות אשר יגיעו לנו על ידם זעל דברת בני אדס לאמוד הקצור קצרה ידו מפדות ולא ינאיבנו? כדנא פאמדון להון י הלממננס יעתיק צור ממקומו? מי עמד בסול אלהיס ויגיד לנו מה הוא הטוב לנו? הלא לה׳ לבדו נתננו עלילות י והיא יודע דדך עמנו מה ייטיב לנו באחריתנו (לדברים האלה יסכימו מאמדיס מיס מדברי רבומיצו ז״ל ־ וזה אשד חזיתי נחפזי להעלות על ספר * מאמו אחל מקומו 33"ק עלה ל״ח רב שמואל בד״י שניבא ליה בדתא נו׳ אמר להו מאי אית לי גבי נמממאלנבלאי דנידופא היא* לאמרי מאי אפשר למעגל הא אפשל למעבר עבדו * הנה לאה עולא ני המה יחשבו הדעה אשל הפגיע ה' בנו לדעה מוחלטת ותהי זאת נחמתם מי ינול לדון עם מי שתקיף הימנו ־ וירע בעיני עולא לבלי המנחמים ויחשגס לגידופים על טובת ס׳ ־ וילך לו לבדו אל רב שמואל לנוד לו ולנחמו * והיה סוף דבריו במו של דבינו אם נשוה היא וראוי לצאת ממנה דבל טוב מל אחת נמה ונמה דפוס חיה ע'כ * הודה בזה ני יודע ה׳ גנים אשר יקויוך מאחלי בתו ינאצו את ה' וינזלו לבשת והיה בזה קלון נצחי לדב שמואל לנן לקח אותה אלה י ס יען נבחר מות בננוד מחיים בקלון והיה מותה סבה להציל אותה ואת בית אביס ממוקש רע ממנו * ועוד אעמילך על מאמר יותר נפלא במדרש וירא אלהיס את כל אשד עשה והנה טוב מאוד זה המות הורו נזה חכמינו אשל להם הרמוס למורשה ני גם המות אשל חשבנוהו לרע אין מר ממנו הוא לק לחסרון בינתנו אבל באמת ממת ה׳ היא לטוב לנו *