Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 62

0a ) US ) מלו mp המנאובות ברשעת איור והרשיעוהו, וזה עון־פלילי להרשיע ׳ צדיק, וביותר לדלוף איש מוכה אלהיס ומעונה ׳ ולהשקות חומזלצמאו׳ , וע'נ אמד להם השם, ואיוב ערלי יתפלל עליכם . נ״א פניו א׳שאלבלתי עשות עמכם נבלה, ני לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב (מ׳יב ח') וניאות איוב ני ריעיו שמו פניהם כחלמיש ׳ עומדים על לעמם להרשיע אותו, שפך במענה זו נל רוחו, וגבל סח במליצותיו,'ויאמר •על אנה מוגיון נפשי ופלכאונני במילים ׳ זה עשר פעמים תכלימוני לא תבושו סהנרו לי (י״נז 3׳ וגי) ודברים אלו מבוארים מדברינו, ולנר עול ע״ז כסוק ד׳ ה' ו' אח"כ חזי להזכיר דוב צרותיו והודיע שהן צדות נפולות לגי ף ולנשמה, נשמתו עלובה ממלעיגיה, ובזוהגס מאשתו ומיוצאימיעיו׳ יתעבוה וינואסוה עויליס ובני גלי שם * וגופו ובשרו מונים עד בלתי השאיר בס מתום , ובקש מריעיו שימונו אותו ואל ירדפוהו עוד גסהם׳ לדון אוהונדשע אובד ברשעתו׳ ומתם דבריו במליצות החתומות ששאלתם עליהם ׳ אבל טרם מכירם נציגה תחלה בדרך ספור את הכוונות הגלולות בהן לפי לעתי, ואז המליצות תשרנה לנת רפי הספור שהקדמנו, ונו הוא: אמר איוב, אתם ליעי מדוע תרשיעוני ואני הגדתי לנס פעמיים רמת ני דעה לא תמצא בי, ואם תאמרו נן דדך גבל לנשות על פשעיו כגל בני ארם כמוהו שנעלם מהם סול לנו• לא נן אחי שמעו נא את אשר אנני מבקש , והוא שינתנון מלי על ספר, ויחצנון נצוד חזק , למען יעמדו לעד , כי ידעתי שאס בלול זה אין שומע לי ונפשי מתעטפת נל היום בחרפת מחדפיה » יקום דור אחל, וניניהם יולדו בניס העומדים בסורה' ונשיקראו מה שחקוק בצור, כל הרעה אשר עברה עלי ושהנלימוני גם ליעי, ומה עניתי על דבריהם יגילו לבני תבל על מה היתה זאת," ויצדיקוני ויאשלוני < ואז תמלט נפשי ממדפתה ני יודע אני ני השם יגאלני ימזדפתי שלא תהיה חופת עולם וכלימת נצח , ני הוא גואל נפש עבליו באחרית ׳ בהוליעו סולו לענוי ארן ויבינו על מה עשה ה' נכה בלול ההוא לאיש צדיק כמוני, ואילו עם אדם כמוני אריב, למה מנסה על שנינו, ואם לא יצדיקני איש ריבי בעודני חי תאבל תקותי להמלט מחרפתי ׳ אך משפטי את ה' שהוא חי לעל, ומנל היקום אשד על פני האלמה העומדים לדור דור , ני המינים לא יכלו רק הפרטים , הוא יקוס אחרון לנלם ני הוא ושנותיו לא יתמו, לנן באיזו דור אחרון שיהיה יש בידו לגאול נפשי מנלירתה ׳ ונהיות שאיני בוש לשאל על זאת ומבקש אני שיעמדו הדברים לעל ׳ תדעו כהה ננון לגי ובטוח שלא הרעותי, וניאינני אשם בצלותי ׳ ולנן צשאני מתבונן במנאונות , הן בחרפת נפשי;ה!