Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 55

ל 65 ) $►83 ויהי 3שהמ התקמ״ד אחרי הודיע חפצנו בכיזל הבהול להוציא לאור מנתב המאסף, ונס בקשנו מכל איש מנס יודע ספד 3מחכה העבדים להיות לעזר לנו, בא אלינו מנתב מהחנס הנ״ל וגרוב ענותו הבטיח אותנו לתמוך ידנו בדבר הזה , גם הקים דברו כאשר ידאו קידאי המאסף לשנת התקמ״ד, אמנם אהה! ני לא אדנו לו הימים, ובטרם נלתה השנה הנ״ל נפל למשנב והנה הוא חלה את חליו אשד ימות בו, ואנחנו לא ידענו מה היה לו, .ני ימים רבים עברו אשר לא שמענו את קולו מדבר עמנו, ונאמד: אין זה ני אם קדה לו 37ד וננתוב אליו׳ והנה תשובתו נאה אלינו כדנדיס האלה לאמוד: •לעסויא יום א' נ״ח מנחם תקמ״ד, "תתענגו על דוב שלום, אתם "רעי דוברי צחות! מבד נועם דורשי לשון׳ עבר תדושנה בשובע »שמחלת! מתק שפתותיכם, וחין עדניהס, המה חזקוני בחליי ׳ ני זה .נמו ישני חדשים נפלתי למשכב ולא נשאר בי נח עד ני׳דמיתי׳, הגיע ,קצי, קרבה פקודתי, אך בנועם אמדינס התאמצתי, קמתי ממשכבי « ״אחותי בעטי, מי דאה אלה יחלו פנים ולא ידצם ואת אשד נדרתי לאלהי "צורי אותו אשלם, לעדון «ערכות את נערי בני ישראל. וללמדם קשי* #הדעת, איך יודו חצים למול אויביהם, אשר בפחזותם ידינו להרוס #יסודי הדת ונו", ועוד הדנה לדבר במכתב הזה על 7בד מציאות הבורא; אמנם בטרם כלה לכתוב נשל נמו, ולא היה נו דוח לנלות כאשר נתב בעצמו בקוף 6נתנ י. "אחדי נ׳ נשל נחי, לא אךגל שד להוציא דבל מפי "עד אשר יהיה ה' אתי ויאזדכי חיל"• אחרי כן נא אלינו נחב מחמשה לחדש אלול, בו כלה לדבר את אשר החל במנתבו הראשון, ותחי רוחנו נאשר שמענו קילו מדבר אלינו לאמוד: ״הנה עד נה עזרני ה׳ והקימני מערש דוי ונו׳ ״ * אך בטרם חדש ימים תוחלתנו נכזבה נביא אלינו אגרת מאשתו, ברר תשא קולה ותבך על אישה ני לקח אותו אלהים ואיננו ומשאר היא ושבעה בניה ׳ האל אבי יתומים ודין אלמנות ידחם עליהם! לזפרון החנם הזה נציג פה קצוי הדברים אשד ציה לביתו בטרם רותו, הן המה יעידון על צדקתו וישרת למו: "בני •י יעו איפוא "אשד צייתי אתכם, כראותי ני נחלתי׳ ואפס נחי; ואולי קרוב "יום לבוא עתי, לכן עתה שמעו לי, שמעו את וואלף זיכיכם דדך "ה' אתכם יאלף, נחמו את אמכם, אתנו אותה דוצו לעבדה ולהחיותה, "אהבו את נפשכם, נס את אחיותכם, היו עוזר להן, אמרו קדיש ״כל השגה נולה, אף נל חודש שנים עשר לא תלבשו מלבושי שחור. לא אתם