Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 54

( 54 ) ג תולדות גדולי ישראל חוללו«! המכס מוהדד זאב וואלף זצ״ל מלעסויא בעשרים לחלש אלול לשנה העגלה לוה ה׳ היוותה לחסילו היקר החולני נמהורר זאב מאל1 ף זצ׳יל מלעסויא החכם הזה מלל לאביר היקל נ״ס אברהם נתן זצ״ל בעיר לעסויא בחמשה ועשליס לחלש תמוז שנו! תקי״א לפ״ק ׳ ויהי איש ישר וסל מדע / מנעוליו אהב חכמה ׳ הגה בתודת ה׳ יוס וליל, גס בימי יגונו, עת צל ומצוק מצאוהו לא סל ממנה, נאשל הלאה בבאולו הנחמל ’ על ס׳ איוב אשל הוציא לאוד בשנת תקל,"ט בהיותו בבללין קלאו בשס: פשר.ריר׳ וכבר העילו חנמיס וגדולי ארן על יקרת הבאול הלז׳ וגפדנר <ר מלנו החנם נמהולרמשדי בל י מנחם נר״וגאמלו: ",בקלאי בו מצאתי י ״בהם לבדים ננוחיס וישלים למוצאי לעת, מיוסדים על אדני התודה ,והחנמה האמיתית, נאמדים בלי להג הרנה ובלשון צחות וקל להבין «לתלמידים המתאדם להבין את לברי הססר היקר׳ ויש בהם חקירות - ,נכבדות, רבות התועלת בענינים ללצים ונשגבים ׳ דבלי מוסל השכל ',ואמרי נינה", ואחריו בא היקר המלין התורני נמהולל הידץ וויזל נר״ו, במליצתו הנעימה נאמדו על המחבל הלז: "אן זה האיש פנה למעלה ויהי אור, ואל אדן יביע והנה צלה וחסנה" ועל זה הוסיף ,עול ללבר־' , במליצתו*. "ליע גס בימי יגונן לא שנחת ני איש אתה"! ' בשנת תקמ״א הוציא לאור ספד בלשון אשננזי אשד קרא נשם: עקל* לת היהודים *) בו ילבל על של)ש עשלה עקרי לתנו, מיוסדים על לבלי הקלושים חנמי התלמול ז״ל ועוד היה ברצונו להוציא לאוד ספל גלול, על לבל התולה והתלמוד נאשל הזניל בעצמו בהקדמתו לס' עקיי הלת *״) גס על הספל הזה הסכימו דעתם רבים ממנמי דודנו, נאשר עשה גס נל דודנו לבנו משה בל מנחם נאגרת נתוגה בלשון אשננזי ל,־ חנם המחבל*. ויה♦ *) ©nmbfä$e &ct jüMfd&cti 9Ieliäio»■ >צ8ל• <£6eu&afcl&fi ©. u■