Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 42

»4 ( ג> ) אכם גדול יודע להכריע בראיות ע״פ י״ג מדות, או בראיות שכליית לאשור או לחייב או לטמא ׳ יאסור יחייג ויטמא נפי העולה על רות מבינתו, ואם יזדמן אותו הלין בעצמו למכס אחר הדר בבבל וידמה בנפשו להתיר או לפטור או לטהר הדבר ע״פ י״ג מדות או ע״י השכל, אס הוא מנס גלול וראוי לכך יתיר יפטר ויטהר , ועל זה שניהם יקבלו שנר , נמו שקבלנו מפי השאועה וכן הובא כטור ח״נז וז״ל ז שמא יאמר הדיין: מה לי לצרה הזאת? (אמד אמרו שם : כל דיין שנוטל ממון שלא נלין ונו' ׳ גודם דעה לישראל, והקב* ה נוטל ממנו נפשות ע׳יש) ת״ל ועיניכם בדבר המשפט ׳ אין לדיין אלא מה שעיניו רואות עכ״ל, ולא נתנה תורה למ׳יה , ועפ״ז מבואר לכל משכיל המאמר : הללו אוסדין והללו מתירי! אלו ואלו דברי אלהיס חיים / והוא על הדבר שאינו מפורש בתורה , לשפוט ע״י שלש עשרה מדות שהמורה נדרשת בהן או ע״פ השכל ולאמת באורי אביא לגדי עקביא בן מהללאל, שהובאו בעדיות פרק ה' גני מחלוקת שהיה לו עם החכמים , בשעת מיתתו אמד לבנו: חזור בך בל׳ לברים שהייתי אומר * אמר לו : למה לא חזרת בך? אמר לו: אני שמעתי מפי המדוניס והס שמעו מפי המרובים, אני עמלתי בשמועתי והס עמלו; אבל אתה שמעת מפי יחיד ׳ והס מפי' המרובין * מוטב להניח לבלי יחיד , ולאחוז בלבדי המרוגין ענ׳ל . וזה היה אומר : אותן ששמעתי מפיהן היו הרבה , מוכרח אנכי לקיים נפי אשר ציה אותי הנורא: אחלי רבים להטות; אבל אמה שמעת ממני מפי היחיד . והלבד אינו מפולש בתולה ׳ מוכרח אתה ללכת אחלי לביס לפסוק כחכמים ולא כמותי ־ את כל זאת העלתי על לבבי נבל מימים לבים / ומצאתי אח״כ בספר החכם הגדול הפליסוף האלוהי התורני מהור״ר משה דעהויא נל״ו גי מנתי ללעמו'• ואף גס שהלני פשוט, עס כל זאת הארכתי פה יען 'דאיתי לניס שנו בזה י נ׳י ריב בער בייהיי״י אריה yb הלוי מ7אלהינ3 3מ7מת ליגוו♦ תולדות