Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 31

( 31 ) «2 / לא המלחת (ניחזקאל סי׳ ט"!), ו3מסנת ש3ת 7ף קנ״ט ע'3, כל האמזל 3פישת תונחה עושין למיס 3ש3ת נו/ מכאן שמולחין הוולד 3ש3מ/ומד3לי יש״י אין הניח ספילש שמולחין ו3שלו נתקשה ועוד אני נוהג ראיה זו על הספל, 3א החנם מן המעד3 ה״ה ידידי באח נפשי הח:ס השלם המקו3ל האלוף נמוהד״ר שלוסניזאגלונריו, 3מל העח3ר מקדש מלך והדרת מלך וכסא מלך על הזוהר ׳ותיקונם/ והגיד לי שנאדצית ,רעד3 נתפשט רפואה זו ע״ד זה 3פשינזות׳ ונשים משלו 3ו׳ ע״י שממלאים יד הילד שנפגע מטחורים/ ונ3ר הגיעו סמוך לגמר 3שולס בצמוקים והילל תופש הצמוקים 3ידו לערך ר3יעית שעה או פחות/ עד שיתחממו מיל,!/ או שינוס ליחה עליהם ואח׳ינ נותנים לאחר שלא נפגע מזה לאכול/ והוא מוציא אותם נקל, ונהנתי ע״ז מאול/ 3אשר נודע שמעולם היו שם אנשי שם מגדולי ישראל, ולנינו יצחק אלפסי הי׳ דל בפישא (ננלנליא) ולא מיחו 3זה, ש״מ שנתנרר להם דוניההיתל• ועל פי הד3לים האלה אני דן נקרקע לפני ר3ותי 3עלי היראה יוש3י על מדין! להלכה ולא למעשה, שהוא מותר לנל ישראל. להשתמש 3ו, ו3תנאי נפול שיהי' זס 73וק ומנוסה וצחון כנ״ל• וקראתי למאמר הזה עלה תרופה ע״שהפשוק יחזקאל סי' מ״זוהי'פריו למאנל ועליהולתרופה, ודמיוני תש ונלאה למצוא מלצר החדש נזה נש״ס ופוסקים, זולת המעט שה3אתי (מעתה אעשה אזני נאפדנסת׳ לשמוע לקול מורי׳ היכן הדין נוטה, והם י3חרו ולא אני ׳ הנ*ד הק' ש3תלמידי0 ׳ קצר העשתונות, ושנע יגונות, הנות3 3'7יס לפות, ונצפליס עפות; פן יגן ה' צ3אות, ויעשה עמנו לטונה אות• הק' אצרהס 3"לא"אהד״ר שלמה ז״ל מהמ3ויג, החותם פה האג 33ית הקצין המפולסס פ״ומ נ״ה טונ׳ה נועז שי' ניוס א׳ טו״3 אדל תקנ״ח לפ״ק י ג תולדות גחלי ישראל• תולדות החנם תסוי״י משו?,רפאל די אגילאר Vit החכם הנעלה נמהוד׳ר משה רפאל די אגילארנ״ע זרמה שמשוגקי* ישיאל נק״ק מלמול תולה לספרדים נאמשטרלם, ויחידי סגולה המאושרים i