Bikkūrē hā-'ittīm · 1821-01-01 · 1821 - תקפ״ב · p. Seite 100

יוסף האלטדעך ( 100 ) *►5 רשהוע הבן מרד חרד& ויען את אביו בלפלה: אם אני לוקח את הנל מה יעשה אמי גמושד כל? M>’i׳ אין אני דואג על אולומו נ׳ הוא יעשה ויצליח נסנלותו• הכוני העבים והרוח 4 י אל אחי ודעי הנשי מבית דורשי לשון עבר! השמש נטה ללון, כוכבי שמים נראו׳ ויהי גם ביניהם טכ3.אה1 מצפון בא, אשר לא נראה עול נל ימי האדן, מיום הושלה ועל עתה ויקנאו בו העביס מלבדו איש אל דעהו לאמור: הבה •י כתחנעה'מה לעשות לו, למען לא יביטון אליו יושבי תבל, נבואה' נא יחל נרשה נגהו, לבלתי-תת זסדו עלי און׳ עולם מלבדם, והנה דוו1 גלולה יאה רלעש בחקה ׳ חסדם לנע נפוצו מעל פני השמים כמקרה הנונב יקדה לכל לבל חלש הנעשה תמת השמש — וכמקלה העבים יקדה לכל המקנאים ח נ * י השמש והנשר ♦ נשר אחל הגביה עון>׳ יינשא באגדתו. על, מפי הלוח׳ הלון ונשוא על מקוש מצב השמש, ולא שר עיניו מהביט בה, ויען ויאמר.‘ «ה מאוד נפלאת מושלת היום בכרן! אכן אשאלן נא ותודיעני, אי מזה תשאב!הרן? ומקולו איהו ל ותען השמש ותאמר? הס נעל המפיס 1 ני הקשית לשאול, כמוני כמון לא ילעתי מקילו והנשל עמל משתאה בדברה, ויקרא אליה לאמור: ואש לא תדעהו את׳ מי איפוא? י׳אילי לכל מאין ולך לבלן החשן, ועתה לא איסין׳ לאות פניך בקנאת לב כמתמול שלשום, ועליך יאמדו החכמים: * אש גג הרות יפעתך ער גאוד עגות ׳ ,’אייר ילבב אי׳פיג > בזיקך תפ-ץ עבג־פ; , אך חב«ת חסרת, בינה יר נערות, '׳’'*’■"י 0י" 1 אג1 יא ירנאיך;?ועש ■ ר י 4י ז שינה