Bikkūrē hā-'ittīm · 1821-01-01 · 1821 - תקפ״ב · p. Seite 90

3H ( 90 ) ■K2 מלהיפירם ולהועילס , ולקרבם יותר אל מיי הנפש ונעימות נצח ׳ נא «יידינה עצריתיכס ממחשבות אלה! אולם נאשר יש על כל מעשי צדקה/ גמול ושכל ד3 הצפון באודית הימים; גן האב הישר יאכל מפרי טוב מניד «יו, ואשרי זורע לצדקה זרע ברך, בדנה יקצור נבול ושכר עתק, ונל רואיו יאמרו בדון שזה גדל! מה טיב \מהנעים לאב לדאות את בנו הלוך ילך וגדול, מונתל בנמוסיסטיביס נושא בקרבו דמות המעלות והמלות גליל יופי הדר בחירים ותפארת הבנים! כי בגל מעשה טובה אשד יעשו הבנים כאשל יגדלון, האבות •קחי את חלקסיבתהלה וברכה, וישמחו בכל הטוב, יען הדריכו אותם במעגלי מישור, שהמה תפארת לאדם, ותפארת להולכים בס, לא ידעו מעצגון נפש ומורת לוה׳ לא יקרב אליהם עמל ונעם/ אשל יקדה לפעמים לאבות מלוע מעללי צאצאיהם׳ אם שורש לוע החעך המעוקש, פורה ראש ולענה על נן מי שאוהב חייו ורוצה לשנון שלו ושאנן, הוא יתאמן, 'לא ישקוט ולא ינוח׳ מבלות זמנו הפנאי בחנוך, כי מה יועיל לקבקעל יד, ולהרבות אוצרות כסף, ולמסד נפשו מטובה, ואל מי יעזוב חילו? מי יירש את יגיע נפו? בן אשר יפזר הונו באחרית בענין דע, זו לעה חולה! מה בצע לאיש אשד לא ישים עינו ולבו אל בניו, למען הסיר תוגהמלבבו׳ ובעת יזקין, המה יהיו לו למודת לוח, ויוסיף עצנון ומחלת לב, באין משען לו, ני יהיו בניו סודרים משחיתים עושי נגלה, תמיד גלימתם תרד על קדקיל חבלתם, בהיות שהקללות אשלי יקללו מפי הבריות, ימולו שבעתים על ראש ההודים ולפעמים עד לקבלות יובלו שימו נא על לבבכם אמרתי ׳ למדו מלאכת החנוך " להיות בקי ומהיר לנהל הילדים אל אופני הטוב אז אשרינס! קראו בספרי החניך הטובים, לקחת מם־הס תודה, אז תרחיקו מאהלינס עמל ויגון ומבנינס כלימה ואלה, מרעיכם אנחה ועושק, והיה לכס העמל לששון׳ ובניכם למשען עוז, ומעשי צדקותיהס לאור עולם תולדות