Bikkūrē hā-'ittīm · 1821-01-01 · 1821 - תקפ״ב · p. Seite 84

די! -£>i ( 8* ) בין זך#נו לא הופר ברית מיח עולם היא; « זי * t * הלביש דשא סביביו שמה;ריקד טפנו• / שמה ישחקו צעירי נו¬ י וישימה לבנו גס א נר משפט אוילי♦ צב♦ אייד הלן אל הנמל ללוות צמאוכו, ויפת פס, ויהי הוא מניט את מלאהו נתון מי הנמל, ויאמל אל לנו, מס יפה גס נאה הדלת, קמי העצומים! ענייהם גדלו, גם דגו משתילימים׳ שפרה עלי המליצי, יאשיוני היייות ׳ ויקנאוני הגהעות על זאת• אגל לזה ידוהלגי, על שוקי די דלו, על לגלי ני דקות התה, עוד מעט לא יונלון שאתי, נמקליועס מלאיהם, לא תואל ולא כדל להם י עודו הדנל אל לנו וידא את הארי מדתוק, וישא את דגליו / ויגלח מפניו, וכאל' לדף אחליו נל דלו המישור, ולא ינול הפיגו, ני עמדה לו קלות מדוצתו ויקר מקרהו את היער, דנס שמה להסתר גצלו מפני חוס השמש < אשר יצא היום הזה גגנודתו / הוא נא שמה, והנה הוא נאחז גקרניו גסגני האילנות, ולא יכול עוד להמצע גלגליו, וינא הצד עליו ויכהו וימיתהו, ונמותו אמר: אהה לאייל* האומד ללע טוג ולעוג דע, ני קללתי את שהמיני ושבחתי את שהמיתני * על זה אמל המכס; שקר החן הבל היופי הטוב והמועיל הוא יתדhbi‘ י ־ * ל * הרהב♦ הרהב הגיט מאון וגגאוה גלאי׳ וידא מלאהו, ויחשבהו לאיש זר, ואפו מלה נו ני איננו נורע ומשי/חוה לפניו, אכן חמת פניו גם עליהדאי עגלה, ויקצוף שנית׳ נז נח יבזהו נן ננר כזה, וישנה את מראהו, וישם פניו גפחוק אליו לאסל: הלא קטון נעיני אתה, ‘אל תוכל ננלני! אבל גס האיש ודאי עשה מה ׳ ולא יגול עוד הלהג נגרש זעמו, וישא