Bikkūrē hā-'ittīm · 1821-01-01 · 1821 - תקפ״ב · p. Seite 61

( 61 ) אשר אהב, ונהולע לשלמה מלכנו שעדלם()זן הנער הזה -לשמוע בלמידיס לגלי מוסר והשכל/ בחל לשון עלומים ונא לפניו בצליה ונתחנולה, וצייר ג׳ תמונות מג׳ מיני בעלי החיים א'ממין ההולך בקומה זקו-פהעל סתיס וא' ממין ההולך על ארבע, וא׳ ממין המעופף ׳ הכוללים כל בעלי החיים בשכיות ממלם באופן מוחש שלא יוכל להתעלס עין אלם לראותם ׳ ולא יוכל התאפק לבלי התעורר איש מוסלם אף כי עני הלעת והעבירם על פניו לבעבור יבין שג' אלה הנמצאים כמותו בפתיותס טעו מני לרך נטו מני אורח, ולקו הן למות הן לקלון והן להעלר החילות ובגן יראה ורעל יבוא גו ותכסהו פלצות על מרה תהינה באחרונה ושב ולפא לו: והאירו פרקיו תבל ראשונה במשל נשוא השול ( ממין הולני מל ארבע הכולל החיות ומלבה רגלים שרצים ונמסיס) ההולך פתאום לטבח• מול נושא הלהוט אל מוסרו, רגליו יוללת מות, ני הלהוט הזה בהות נפשו הבהמית, הילך אחריה כשור הלוך ילך ושוחק שמח וטוב לב בתפארת קרניו מצופת צהב׳ והחליל מנה לפניו והוא חושב לרעית בגנים ואחל כל ירוק לדרוש, ופתאום לטבח יבוא לפי תמו, וכמקלה השור הזה יקרה ללהוט נער חסל לב חולין• אחריה פתאום וךו׳ בלי קחת מושל להניא במשקל מחשבתו הדעה הגדולה הזאת וחטאו לאלהים גלי חלי ומרגיש שסבל העזיז בהפך מה שהוא עתה בעבור ראותו במות השיר, לבלתי השוות לבעלי ארבע המעומדים למות׳ ישניל טעותו ישוב ונחם ולא •אבל (ישא משלו השני נשואו האויל שהוא ממין ההולכים על שתים, ההולך פתאום אל מיסד הענש, מול נושא הלהוט מוסדו הנגעוהקלו• גלית יגידו וחרפתו לא תמחה, ני הלהוט ההולך אחריה פתאום מבלי קחת מועד להניא בחשקל מחשבתו, לעתו וחטאו לאלהיס הוא נאויל אשל לחוסר דעתו הולך ילך וחוגג מעדנות ברוב עם המשחקים ומהסלים בפניו, ז: דרכו יסל לו לבית האסירים להענות בנגל דגלו בלכתו לבית המשתה׳ ובמוסרו.תפקחנה עיניו שסבר העדן בהיפו מה שהוא ויראם ורעד יבוא גו׳ לבלתי המילנבודו בקלון נמותו בנבלי עוני ויצל אתנפשול דוסף עוד שלישית וישארשלו: בנשוא הצפוי והיא ממין המעיפףכניל השח, ני גס לו ננפים לעוף ביסוד כמים-, נמהל צפור אל פח, פול נושא הלהיט׳ מיסדואנדן חילות, ני הלהיט ההולך אחייהפתאום מבלי קמת מיעד להביא ימחקל מחשבתו דעתו וחטאו לאלהיס ׳ הוא נצכול אפל לחוסר ידיעתו פולש ננפיו מהל לעוף ולדלת אל פח המקשים באוע