Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 103

' »4 ( 103 ) ♦« לנדה, אבל גס להיפך, נסיות שהתוכחה הפרטית נוגעת 07h עצמו נמעשיו נמקשנותיו ונלעיוניו אשל על המג ישפעס האדם לטונה, לכן תהיה כניסתה נל3 השומע עצומה מהכנסת הל3ליס הטללים, אשד הס אינם נוגעים נטף השומע עצמו, אבל תלויה היא נלצונו, אס להנניש פלטי מקריו תחת הכללים הללו ששמע אס לא, ולוה יבחרו כל מיסרי הרגיס ומלמדי העם לשמש נמשלים, וזה שתלו כללי המושר וניזינת לדני הנפש ומלותיה שדצו להורות נספודיס פרטים, ומכרו נזה כל תועלת שניהלדניס לאחל, ני הפעלת אלו המשלים 3ל3 השומע היא פעולת דבר פלטי, מגלי שיהיה הפרטי הזה נוגע 3גוף השומע עצמו שימנעהו מלקבלו, וכל איש משכיל ישמור את הלנר נלנו׳ וידמה הוא נעצמו פרטי הספור הזה עס פרטי מעשיו ומקריו/ וכן נמלו המושלים להחיות נמשליהס כל הגשמים הנמצאים כצומח ודימם, ולתת גם 3הס, גם ננהמות חיות ועופות, שכל מזנונה לחשוב מחש3ות ולדגד לנד, לפי שמקריהם ותולדותיהם הם רחוקים עול ניותד ממקרי גופי השומעים *.ז והנה מנר כני לנינו נלכי׳ הנקדן ספל משלים ׳ אשר קראוהו 3קס משלי שועלים ולמד 3ו את העם מוסל השכל׳ אן שבכל מקום הניח'עול מקום להתגדל ץ בו, ואני לקטתי ואגרתי נמה תשלים טוניס ונאים ממושלים לניסושונים, כלס אנשי שם, ואציג נא איזה מהס לפניך הקורא הנעים, ואם יושיבו בעיני המשניליס, ואוסיף עוד עליהם נהנה וכהנה, ותהי המחנדת הזאת מנחה שלוחה לעס קודש מאין המק ב&לרמג כל הימים י . ל k__ *,) ידעתי גס ידעתי שים עוד טעמים אחרים על שעולת המשל והדמיון ננשח השומע גס על נחירת המושלים, נגוסי הנהמות והצומחים והדוממים, וני ים הגדל ו3 ני! המשלים• הנמצאים נספרי הקדם שאינם ני אס מה שנקרא נל׳א נשם (פאראנעל), ונין־ אלו המשלים אשר אניהם היה' עזאפוס היוני, והמנונים נלה״ע נשם (שאנעל)• ואני לא נאתי לנאי נל ענין המשל ע״ד חנמת מלאכת היופי(עסטעטיק) אלא להראות תועלתו נדרני המוסר והישרת מדוה הנפש, ונגן הוא די נמס שאמרתי