Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 98

4 ( 98 ) ♦« מתחתיו וירא ני פניהם לא היה להס עוד, ויחיל מעט לא בניר ני ידע נמר געשו ני סננוהו ח3לי מות, ויתחזק על ראש המטה ויאמר כתל לי זעיר ואתה לו שמעוני, חקקו זאת על לנ3 חומר, לזכרון מלח עולס• והיה ני ישאלו 3נינס מחר לאמר מהזאת? ואמרתם משל אפר הוא ליוסף 3ן שמואל הלוי אשל עלה מס שני הגולה מארן שפאני״ען וקולם מותו נתנוהו, ונעת נותנודמהמת לנפשו* והיה ני יתלוצצו ננינס, ותאמדון אשלי האיש אשד ישים גם אלהים גס המות לנגד עיניו כי אלהיס הוא לנדו נשמים והמות על האדן, ואין יתרון לאלם רק את המות הזה, ני סולם המות מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ואנשי צדק עולים נו, וימע וימי! ויצנו נל העם נני גדול! ויעלו אפל על לאשם ולא היה נאנל והשפל נזה ליהודים מיום מת רנינו שלמה נן יצחקי " ני גס הוא היה איש תם וישר סול מרע דונר אמת נלננו ודורש טוג כל הימי£, והמושלים עשו לו משלים רנות וקראוהו הילל נן שחר" גס 3ן און, ני האיש הזה הצליח מאוד ה־וווו 3ן עשרים סנה הלך מדחי אל דחי גם, אביו אהנו מנל נניו ■ ועתה הנה שלחתי לנס המשל אפר עשו נטוג נעינינם ני ילעתי אחי אני לקחתיהו מטעם הזקן אולי התעוני 3דו3 טעמו ומהודו נתן עליו, כי על נן אס לא ימצא חן נעינינס שלח תשלחנו נאחד הסיגים והי׳ לנער אף'גם זאת ני מליצי ודעי! זכרו נא כי נשלהנת יה צן ל33 המושל האהנה עזה נמות, ונשנאפו יחרוק שן, ויהפוך עיר נצודת חומה, ותקטן אז בעיניו נל מחמודיה• והחכמה היא לנדה תשקול במאזני משפט תגדע שיחו או תוסיף לו לכן אם לא בכל דבריו 37ל אלעס מוצה, נא דישו היטג אס לא דרך מושל לו, ונשאתם לו גס בגלל הדגל הזה ‘ יק־ ה׳ צעלנם, ומי יאן צהיה לננכם זה נל הימים לגמול את אשל התחלתם נו ואל תפנו ימין ושמאל לנרי אוהננס * י1סף נהלי יהודה וויצענהויזען, ענוגה פייט* 0 ש b א פ ר. אהי שמעו דברי המת הייתי שנע שמחות ננעולי, וכאשר גדלתי נן סננוני צרות רנות אתה אלהיש ילעתס, עול החזקתי 3ך על נן נפתחו לי פעלי המות ■ אני