Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 97

תולחת גחלי ישראל *) למליצי לעי דורשי לשון עגל ופתרון ספרי הקולש! יברככם ה׳ י כעברי לרן אין פו״לין, מצאתי איש מנית לוי אליקוס שמו׳ והאיש ההוא מיוצאי ירן יוסף 3ן שמואל הלוי ( אשל הגלה עם הגולה אמר הגלה פערלינאנמס קאנואליקוס מלך שפאני״ען מארצו) וןקניו סעדו לך את אשר עשה למי הגולה הגוי הזה/ ואמי אשר הרע להס על לא חמס גנפס! לא עלינס אחי! מלי לגדי 3ו תסמר שעדות 3שרי ולבי יפלג 3קד3י כי אין מכאוב נמנאוגס מיום גלה ה' מעל אלמתו את העס אשד 3חר לסגולה לו מנל העמיס (לישועתך קדיתי ה׳) לא אזכיר לעיניכם דגר מהתלאה אשר מצאה אותם; כי לא למסיסל33כס כת3תי אלינס את הדגרים האלה , אן אמס אחי / ה' העיד אתנס לשלוח 3יעון3 לגדי משל ומליצה, על נן אמדתי אשלח לנס גס אני על ספד המשל אפר **) אשל נתנ קולס מותו יוסף 3ן שמואל הלוי ני כאיש אשד אמו תנחמנו כן ינחם המושל המת וכאיש גבול יעיל קנאה, כאשד יוכיח ראשו וסופו, אף ני כרגע היה בינו לגין המות וצוה לאמי, הנה צויתי את 3יתי ואת בני אחרי, ועתה האספו אלי דעי מתי סודי. ואנשי כריתי / ויהי ני קרגו אליו ויען בקול גזול לאמד ה׳ אלסי ישראל האלהיס הרועה אותי מעודי, הוא ינדך אתכם וכל אשד לכס ועתה שמעו משלו וקראוהו על תומו בגילה ונדעלה על כי התסומו גס השתאו ולא קם איש מתחתיו *) אגדה הזאת שלומה אלינו מאיש זן הרעיה וגר ל» השלם ר' יוסף וויצענהויזען מילין, ולהיותו ססול איש גדול הדו3ר יוו3 לעמו קולס מותו על י3ר גלות שפאמ״ען, סצגנוהו פה אמרי תולדת הא3ר3גאל דברי המאםשישי **);נרומפס משלי אפר לג3י מהר ג3ינ0 (איו3 י״ג י"3) אייעד נאנמהס — גרא3שדיםעען, שעיינעמע דענקמעהלעי ■ G t