Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 80

E££* ( סיס •SX (עתד! אלי ראה לא! זאת הימה לי׳ על כן נזלו למעי שמחות מצעי, בלי יגיעה ובלי עמל היה מפעלי׳ ועס נל זאת שוש אשיש 3ז<!יי את אשר עשיתי, ועתה אס על לגל מצער כזה שמח נפשי ויגל לבבי< , מה גללה שמחת הנליג הערגה להטיב נהנה וכהנה! ויפול אללל על צואיי;עלס׳ ויחבק לו רנשק לו, ויקם ויאמר׳ גנלס וטוב לג אאס1> צ; עמי׳ ני צדק זרעתי׳ ויהי לפרי דור פרירלעבדער. דנר אל הקורא מתועלת דברי הימים הקדמונים ונר ח ת י מ ה עד הלה הצעתי לפניך הקידא האהוג! להורותו גקצור נררן את יסודי לעת האלס נכלל׳ ועריה אשו3 לדבר על הנסיון לגמי היותו׳ עיקר מנתי פה ואומד: למען הרחיג את ידיעתנו גלגלים הדחוקים גמקוס׳ תועיל ידיעת תכונת האין # והוא הגעאגראפיע, אישר עמלו גה אנשים ננל דור ודור« לנתוג את מצג נל מדינה ומדינה׳ אקלימה׳ וטגעה׳ עיירותיה, וכפריה, ואת תכונתם, ואנחנו נלע ד״מ על ידה« תנונת אלן מצרים« וחלקיו עיירותיו וגכיניו הנפלאים ולוג צימוסי יושביו׳ לתם ומנהגםונו' בעתים הללו ־ ולמען לעת הלנרים הדחוקים גזמן יועילו ספורי קולות העתים והיא ההיסטאדיע׳ הכוללת את נל אשל נעשה על האדן מעשה עם ועם מן יפות המבול על היום הזה ־ ושתי הידיעות הללו האחוזות אש ה אל אחותה קלות הנס למאוד (נפרט למי שאינו עושה מהן למודות מיוחדות) וראוי למשניל שישתדל ללמדם נימי עלומיו נל עול שזנרזנו גדיא וחזק לשמרם• וכבר העירנו אלון הנביאים לשוס לב על קורות העתים למען הניר את נפלאות ל׳ ואת אותותיו נאמלי (דברים צ״ב, ז') זכר ימות עול* כינו שיות דור ודור, שאל אביך ויגדך זחניך ויאסרו לך ׳ ומקנו חז״ל עלזה נדנת הנס, ני נניר גודל ואמתת הנסים שנעשו לאבותינו, נהתבגנן במעשי שנות עילס ׳ לול ולול ׳ ע® ועם ׳ ונלאה ההבדל נין 7גל טבעי לנס מן השמים > והנח