Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 58

( 5s ) *e רע ונו׳ להצילך מאשה זדה וגו׳ ועל המעלימים עין מתג|ירומ גאלה הונית הנגיא ואמר ישראל לא ידע עמי לא המגונן, ורנותינו ז״ל אמדו גמה שהורשית התגונן• עשו את הטו3 וה׳ יאר פניו אליכם/, כי לא ימנע עוג מאוהגי מורתו, ואל תשעו לדגדי המלעיגיס, הגוזיס לכל מתגונן גמקראי קלס ונפירושיס הנמצאים גילינו, ואומדים שאין לני להוסיף דגר, ומקטינים עצמם מאוד/ והכל להנצלמעמלה של תולה ומשוס ש:ללהתגונן גלגליה ולסוף אין גידם כלום, וזוהי מדת העצלה הרעה מאוד« ושעליה אמד שלמה קשות גס' משלי, אום היא על נעליה שאין נפשם תפצה גתורה, וע״ז אשיר מהיר בדת אל ככיור לו נאוה כי על כרוב שכלו_י_עלז שמימה מדי עליותיו יטהר ’מנוה תחיו עצורה $עיר לה חומה רב בו? לאיש עצל ♦תאו תאור. אך מ־אנו זיךיו לעשות עד מה ־ שלן י בפיו מתנכר בענוה אומר הכמוגי יךרויש חכמה , .יגיל כל♦ מוסר יפר מצוד. ♦?קן ועודו אער דמה לימי עלומיו ♦בין כי העוה יחיר יעצלה תפיל תרדמה v מ •יי : -; ד' - י - : י■ t הטורים האלה נשענים על לגרי שלמה שאמר עצלה מפיל תרדמה, ולגלי השיד הוא פידושו והדגלים כלם נשענים על גיאול מלת תרדמה ונל לש*ומיה שלדעתי לא נארוהו מפרשי המקדא ז״ל כהוגן ופרשתיו גפידוש« לספר נלאשית הטו אזניכס ושמעו *) * , עוד להיות כי ק5רה היריעה מהניל השתנינו פה את דגרי תנס הלזה על שרש רדש וגיאודו גנל התקותות גתקרא, וגדף ראשון המנתגינו התאשף, נציגנו לעין הקורא יגיל וישמוז 5ו ני כלו מזזמדיס דגרי המוציאיס 1 V