Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 17

US ( ך1 ) »3 ונמשלש חדשים לא תשאל פיסה מ:ל אשריקלא־מס יעק? ׳ ונשם ישראל יכונה, ככל מדינות מלכותי* ואנכי יגעתי נתל גלוני, לנדתי אל המלך פעמים שלש , כמו פי אתחנן לו׳ לאמור הושיעה המלך! למה תעשם נה לענדיך? הרכה לנו מוהל ומתן זהג וכסף , וכל אשר לאיש אין מכני ישראל ׳ יתן יעל ארצו , קראתי לעאהגי רואי פכי המלך לבקש על עמי ׳ ורוזנים נוסדו יחד לדבר אל המלך בכל עוז להשיג סופרי האף והחמה, ואת מחשבתו אשר חשג על היהודים לאגדם, ונמו פתן חרש יאטש אזנו לא ישוב מפני כל/ והמלנה.עומדת על *מינו לשטנו, הטתג במג לקחה׳ לעשות מעשהו החל וכלה• ויהי נשמוע העם את הדג׳ר הרע הזה ויתאגלו, ויאמרו איש אל אחיו חזק ונתחזק, געד דתנו ובעל מורת אלהינו, מקול ממדף ומגדף, מפני אויב ומתנקם ׳ אס יחיונו נחיה, ואם ימיתונו ומתנו, לא נחלל בריתנו, לא נסוג אחוד לגנו, ואנחנז נלך גשם 7׳ אלהינו׳ וילכו בלא נח שלש מאות אלו• רגלי העס אשד אנכי בקרנו, -מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחדמנל מדינות המלך, אל אשר היה שמה הלוח ללכת ילכו, ויצא מלנס לפניהם ודי נדאשס, "זה יאמל לד' אני, וזה יכתוב ילו לד', מהם הלנו למלנות תודטוגאל ולמלכות נאווא״רא הקלובים אליהם והנה צרה ומשנה ואפלה מכולת, ומצאם צרות רגות ורעוע השוד והשגל׳ ורעות הדגל, ומהם שמו ביס דרך, ונתיגה 3מ#ש עזים, וגס יל ד׳ היתה בם להמס ולאגדם, ני רבים גני שוממה לעבדים ושפחות נמכרו ננל גלילות הגויס, ורבים טבעי ניס, צללו נמים אלילים / וגס מהם גאו נאש וגמיס, כי נשלפו האניות, ותנעל גס אש 7' סיף דגר מנל משפטיו הרעים איש לא נעדר, אשל לחרב לחרב, ואשר ללעג לרעב׳ ואשר לשני לשבי, והדביק ד' גם את הדגל, והיו לזעוה לכל ממלנות האדן, על ני ספו תמו מן גלהות, וישאלו מעט מהדגה, וכמאמר אגותינו הןגוענו אנדנו, נלג יסאגלנו, יהי שס ד׳ מגורך ג גס אני אגמל דרכם דלו אניה בלב ים, ואד נתוך הגולהגאתיעסכל ביתי, הגנים גני׳ והצאן צאני, פה העירה נאפו״ליס «מהוללה, אשל מלכיה מלכי משל המה, השנה הזאת שנת גדיים הייתם, ודגדתי אל לבי אשל נדרתי אשלמה לפרש ספל מלכים ונו' *• 'כשנה השני'וימת המלך פערלינאנדוס ויק׳ תחתיו אליפוהזוס וגם הוא אהב את דון אצרתנאל ויעמול בתקפו ויהי גדול ליהודים עד גא קארל השמיני מלך פלאנקלייך דגדש את המלך אליפונזום