Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 16

2* ( 16 ) *22 ׳ 1.שנת רלוי׳ד והוא היה בן ארבעים רשביגה שרה ישב שליו ר&אגן בארז קשטי״ליא תמת ממשלת המלך פערלינאנל והמלכה איזאנעלא 1 ויכתוב את פירושו על ספדי נביאים ראשונים , וילמל מדמה עם אנשי בריתו ושמו הולך על כל האין וייטב בעיני המלך והמלכה וישימוהו כל בארצו ׳ וישב שם בתקפו שמונה שנים ׳ על כי יצאה חמת המלך על עם ל׳, לגרש את כל היהוליס מנעל וייל זקן מכל ממלכות קסטילי״אה, וגס הוא וביתו היו בתוך הגולה ־ כי כבל לב המלך משמוע אל תחנוניו ומלהטות אזן להפצרתו, וילך אל אלן נאפ״אליס בשנת מ״ב׳ והוא בן חמש וממשים שנה לשמוע פעללינאנלוס מלךנאפ״וליס את שמע בואו׳ וישלח להביאהואליו וישימהו שד בחצרו, וישב שם השקט ושאנן, ובעת ההיא כתג את פירושו על ספרימלכים א׳ וב/ בהיותו בן חמשיס ושש שנים, ה׳ רנ״ג ליצירה• ואלה לבדו בהקלמתו לספרהנ״ל: בהיותי שקט על שמרי במלכות פורטוגאל, אדן מוללתי, ובלצותי להתחיל בפירוש ס' מלכים, כקדאת• לבוא אל המלך׳ הואמללספלל עליון למלכי אלן המושל במלכות קסטי״ליא ׳ ואל״אגון, וקאטאלא״ניא, ציצי״ליא ושאל איי הים׳ ובאתי אל הצד בית המלך והשכל ׳ והייתי קלוב אליהם ימים רבים, וימן ל' אותי לחן בעיניהם ובעיני השדים היושבים ראשונה במלכות, ונתעסקתי בעבודתם במונה שנס ׳ גם עושל גס נבול אשר יעשה אותם האלם וחי בהם, קניתי לי בחצריהם ובטירותם׳ על כן תפוג פורה׳ והמלאכה נעצרה, ומפני עבודת מלכי הגויס אשל לא מבני ישראל המה׳ נטשתי את נחלתי מלכות יהודה וישראל׳ ופירושי ספריהם׳ ונשנה התשיעית׳ שנת מזל״ה לישראל, לכל מלל ספדל כל מלכות גלא״נאלא " והעיר הגלולה גדאנ״לא רבתיעס שרתי במדינות, ובחזקתו יגונה לנו חלן>מח ויאשם, זו כחו לאלהיו ׳ ויאמל עשו בלבו במה אתדצה לאלוקי המאזדני חיל למלחמה, נמה אקים לקיני אשל נתין את,העיד הזאת בידי ׳ אס לא בהכניס תמת כנפיו העם ההולניס בחשך ׳ שה צזורה ישראל, ולהשיב לאמונתו ולתו הבת השובבה או להשליכם אל אק אחרת מפני, לא ישבו עול בארצי ׳ ולא יכוננו לנגד עיני, ולכן יצא דבר המלך ולתו כלת מלי ופרס, וכרוזא קודו׳ בחיל׳ למן אמלין כל משפחות בית ישדאל ני תעברון במים תפלמון ותסגלון לאלוקי הגויס, טוב האדן תאכלו כמונו היום ותבנו באון ותשחרוה׳ ואם תמאנו ומריתם׳ ושם אלקי לא תזכירו׳ ולאלקי לא איתינון פלחין׳ קומו צאו מתוך עמי! מכל מדינות ממשלתי, ונמשלש