Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

(קיט) ז! כי שם;״מימץ״.שלס ישס ,,יוסף" בלא ה׳א) נמצא על האגן האחת לד אותיות יעל האק השטח כ״ו אותיות;'ובגמרא איתא בפירוש "חמשיס אותיות היו, עשרים וחמש על אקזו ועשרים וחמש על אבן זו" (שם שם ע׳א)♦ ובודאי. כנים דבריו, ני בנימין צ׳ל חסר כמו שהביא הרמב׳ס בעצמו בפירושו "למשנה (יומא פרק "בא לו") באר היטב; ולק־ כתב הרמלס "נפתלי" קודם ״ק" אע'פ שפסק כרחלג (ובעל־־״כסף משנה" לא , הרגיש בזה); ואוליהיתה לפני הרמב״ס נוסחא אחרת בנבלי [אי שסמך עצמו על הירושלמי(סוטה פ״ז ה*ד)] ולא אידתי הא דרב יצחק; ויש להעיר פה כי מה דאיתא בגמרא בבלית שס "כל התורה כולה בנימן כתיב והכא בנימין שלם", הוא לאו דוקא כי מצינו בתורה איזה פעמים "בנימין" מלא; ובאמת בירושלמי שם ליתא כל זה, והתירוץ על הקושיא "והלא אינן אלא ארבעים ותשעה?" הוא 4 "אמר רבי, יוחנן בנימין דתולחתם מלא" ותו לא• — בהלכות "טומאת צרעת" פ״אהי״א כתוב בטעות "ולא פשה הנגע בעזר וטמאו הכהן" וצי׳ל "וטהרו"• בהלכות"אבות הטומאה"פי״ז ה״ט כתוב: "וכל-ספק טימאה בר׳ה טמא" ורצה ידידי הנ׳ל להגיה ,,טהור" במקום ״טמא" או שצ׳ל "ברה״יטמא"; והנם הגהה הראשונה אינה נכונה, כי אס אמת הדק שספק טזמאה בר״ה טהור, בכל זאת בודאי לא רצה הרמבס להשמיענו דק זה כאן אשר איננו מתאים כלל עם מה שאמר "נמצא על הכברה", אשר בלי ספק הדן הזה הוא ההפך יק הקודם לו (אס נמצא שק בתוך הפירות שנכברה)'שהאשה טהורה אבל גס הגהה השנית לא תועיל לנו אס לא נראה את מקור הדין ולא נעשה שוס תקק יותר בדברי הרמב״ס; כי יש להקשות מדוע שנה הרמנ׳ס את לשונו, למעלה(גבי מגבבת) כתב ,טמאה" וכאן (גבי כוברת) כתב ״הרי זו ספק טומאה"? ואין לומר שהדין הראשון מיירי ברה׳י(בחצר) ודין השני בר’ה