Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

לפי שטחו שסובר שן4*ה^מל-מי/־קימי« נקרא ד'ס זה שהיא הל*מ נקרא דק תורה וטו? בהקדמתו לסדר זרעים" — Wi• תמהו -טלק ו־ביס,׳ באמרס הלא התך זגעל כ*מ בעצמו ־»נברישנהלמא ,־,־אישות*-דלהרמג״ס אף־הל׳מ גקדא ■לס (פיקיסרי-׳אדש ־ק׳זלמימן־ציט}^•אמנם ט נעיין זז^־שזבא בראסל פירמרי: אראלם־ נצוטסדהוא הוציא דהל*מ נקרא לס אייש המזספאא־ מקואוא (פיה):-׳,,סית ׳מן המת ולעדשה *מן־ ימח ׳ספק יש'בהן ׳?שיעורי, ספק^ן בהן ספקו טמא שכל מדשעמרו מן, האורה ושיעורו מד׳סיספיקו טמא" ותוספתא הביא"הראני» ב©יץד5ליט(משנה י׳ב) בפירושו שט שכתב: ושמר זה-ס*רש -אשר בו ׳תדע ׳?אסר יפול לך סטן באתה שיעור-שיהיה אס'תקחלחומראיאו ׳לקולא, ולא יסעך[אמח שיעורו מד״סאסיהשורש אשר בידינו שכלי השיעורין הל״מ לפי מל־ מה ־ שלא התבאר גלשון האורה יקרא מלס ואע*פ שהמדים »»*הצ׳אלט׳ שמאמר-מד׳-ם־׳יכלול שיהיה המר־דעת מפריס צמי^הפירושיס וההלצות המקוננת ממשהמסיניאו תקון סופחס פמוייהאקנות והגזרות •׳עכ״ל.~ ול? בפיו דמקואות, «ל מה־ שאינו נפסוק יקרא לסוהנה^פ׳ה מהלגזח־״טומאת מת" (ה״ה) כתב(בענין כלים הנוגעים יבמת־ואדס בכליה ולוי): /<ססדמ*י0־ן5אלו.אע'פ ׳שהן דברי״קגלס: איק דין;תורה" והיי« ,?אשר־ ביאר הרמלט בע׳ג מהלכות "מאת המקדס" (הלכה ^,־■י׳דרוט׳ו) דאינו חייב טל ביאת מקדש רק בטומאה מן המת שהמיר מגלת עליה לפי ־העיקר שבחחניתץ מזיר (נ׳ו ע׳ב) שכל טומאה יק המת שהסיר מגלח עליה חרבין עליה על-מאת מקדש־וכו', עיש ♦ וסמך גזה על, מס שאמר רני מתנן מרישלמי(נזיר פרק כהן גדול);,,וכלהון חורה הן אצל תחמה-אבל על מאח מקדש אינו; חייב אלא;על שט שנגע בראשון" עיק 3למ בשני ׳ מקומות הללו• — והנה אף דדנו הבא מן הקבלה יש לו דק תורס, שאני הכא לענק מאת מקדם