Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

זולת אלה היינו יכולים להביא ורי באמורים להוכיח אמתח דנולינו שדבר ה׳ ורצנט וידו על כל משלה.יה* מה.כי אץ ««־,,לנגדו ואץ מידו מציל♦ זו היא,.שית אשמת.המרגלים וחטאתם כי כבדה «אד כי תרו וזנו אחרי לננס ועיניהם,׳ ראו -גבורת אנשי ■האח ענקים והעלים - גמלות ובצומת; יחש3ושיד,ה׳ מקצר «לעשותעמהסמלחמה כנראה ק הכתוב־ ויק■ מרי ח'4 הוי בנים סוררים הלא ידעתם ט כדבר ה׳ שמים׳ נעשו ונרות־ פיו יוכל לברוא ריבי עולמות ולהחזירם ־־ לאין ׳ ואפס כתהי. נחשבו לו ומה-גס לקעקע ביצת החטאים ההם. בנפשותם אחר; שלשנת עונם סר צלם מעליהם וכמתים בל׳ יחיו נרפאים-במיקומו י הס נחשבים לפ*.מ.יח׳, והמרגלים. רצי להתחכם נגד ה' כפי הוראת דמיונם ושכלם הכמב ׳כאשר עשה שלמה המלך עליו השלום "לא אתי אל לא אתי. אל ואוכל" (משלי ל׳א׳, ע׳ש דרשת ר״זל) הרבה נשים וחטא מאד• ולא בלבד נגד המצוה לא יועיל התחכמות האדם כי גס בדברי טוב הנה לפעמים לא יצדק בע־ני ה' ויהי לכו למשל דוד המלך עליו השלום אשר נשבע לה׳ נדר לאביר, יעקב(תלים קלב ב') והשיבו ה' "האתה תבנה לי בית לשבתי" (שמואל ב' ז', ה׳)• וקצר המצע מהשתרע מה שראוי להעיר בפשוק־ם ההם ותשומת הספקות, ודי עתה במה שכתמו* לידע סבת עון המרגלים להשמר ממט כמשפט• ־ "ד ה (ההמשך ׳יבא אי*ה)• 1 _'t