Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

m) * v ~r־ ־-)-r•׳“;!“ ■ךד.ן׳*י ♦ך■ ~׳r'\1"*_'l■ ׳■׳יי'׳)• YJ'.~ ״rr-r »ftj ׳■ץ.־';if »*מר'5קירח'^"ו%ח'^יג3ז"^^׳'דמז הוסרה 1"ונחרדו. '*ך. ׳!׳ך^ ד ז-ך /“:?er■ •ך:־׳-׳ )זד ^:׳ז׳•׳ ■“•:׳K,!?1 er׳-ri.״~' V ,*«;,...הנק..רעה-שלסורבה׳קיא:ממינו*אשדרגש• י$מש5:לי^גםגרם בשומם! לב•׳ על^סקנוק׳ שונות•׳ למנס;.מוצאן יעקנון,.,«יקש.-ננזעןז;ובסבתן, . #«הל*זמר׳ $מל< אוסן-סמן׳י -כמקרה. .הזם., קרה־ *ם- לברכות וליעלות* pJhp' לגליגע,.כנר!״»<J.,מקצתן,** )-ואף תפלת/•־שמולה עשרה, הנקראת .אצצגו^בשס^תשלס כללית.,,ף^ נפלה מחברותיה,. גס אותה העבירו מגבולה והעתיקוה ממולדתה ותחת הייתה עד היזם מורשה לבני, ישראל מאנשי כנסת הגדולה, הנה קס נימינו החכם היקר ר׳ יוס סוב ליפמאן »נץ ואחריו בעל מקוד ברכה והחליטו, כי לא כל הברכות _^לא רוק הגיעו אלינו מאנשי כנסת הגמלה; אמנם מקצתן ג1לדז.1זמן .המכניים ומקצתן קרוב לחרק הבית'ואף מקצתן (אחריו• ובהיות ההחלטה הזאת נגד הדעה אשר הורגלנו נה מנעורינו ונגד המקובל אצלט מחז׳ל שמסרו לנו מפורש ושם שכל שאגכה׳ג תקנוהו ואמרו שק’כ זקנים ומהם כמס נגיאיס תקנו י׳ח ברכות.ע'כ קשה עלי לפרוש מקנלתם בשום '«ץ; אבל גם להפך חונה עצינו לבקר משפט מנגדיה, סן יאמרו כי אהבתנו אל קבלת חכמינו -ז׳ל קלקלה את השורה לשוס חשך לאור ואור לחשך אך טרם 'נתבוננה איך ובמה השערת החכמים האלה בלתי מתאימה עם קבלתנו נתנה עינינו על דברת אח'מהחכמים *) הסאסר הזה, נדפס נספר נ ב ו ר י ם תרפיה היוצא לאור ע*י התפס ד׳ נפתלי קעללער גיוינא ותקכתי איזה שגיאות הדפום ממצאים שם. י-(הראסף) "")נ8י« הזם שתא דא צד לייו וצד <ןם*א.