Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

שהוא אחד וכוי העתקתי פל זה הלשון למען לא יהי׳ פל 5ך* הגי׳ הלז• אבל אץ שוס־דמיקבינולבק מרי הזו״הק גדרג^זק מזרת ממערב•׳־ והנםי עזדלז: שסיבתוספות iהנזכר :שמקרמ עמרהחכסיעלינעיז והדפיס קונטריס (לייפציגt85tr) להזפזז פיי ס׳ הזוהר־ הוא מלאכרדר׳׳סשה דלי6ןישכ’1 בלי שוס שותפמל עס אברהם אנולעפיא:׳'הנזכר ♦־ אין כל תדש שזה דעת: הגחון ריי מעחזץ בס׳ מטפחות ס׳ זכבר-כהב־־גס מזה בס׳ נובלות חכמה אבל שס ־׳מזכיר בשבחו יכן זבהקדמת-׳החייט ימזני הרב מה לשבח־ולחהלה• והנה כל כוחם מאלו שסובאים שד משה די לאון חיברו הוא מסיפור הכתוב בס׳יוחסין׳ דפוס קונשטאנטינא וכאשר כתב האורח בצד 119-והגס<שה«חגו העיר שהיוחסץ בטל המעוררץ'אבל לא העתיק זנריז: והנה ס׳ יוחסין־ הנזכר נמצא פה• עמדי ח׳ל אתר-שסיפר•־ סיעור —המזויף הספד כחוב־־שם חיל; הגהס־ אוור •שיש הגךיהאה בעיניך סכלות הדוברים על צדיק עתק לא ידעו־ לא יגיס ההופכים ללענה דברים שהם כבשונו של מולם ודברי הספר החתום לזר יחשבוהו וישימו לאל מלתו וראמתס וטעמחיהם! הבל ואין בס מועיל. עד כאן• וממילא בטלים ומבוטלים כחיס הנשבר דברי האורח שקר שכתב שם בצל 113• הלא יתראה שהוא לא אמר דבר נגדאמתת הספור ההוא ואס לאהאיייס למה הביאו ולא •בטלו? אקר׳ כל הבקיאות שהביא האוד" הפעם הזאת הוכה בסנוריס או הכחיד האמה סחת■ לשמי למען כחש היש ניטול גדול מזה מדברים המכרים שכל דבריהם¬ הבל ופו'• א*ךשיהיה דבריה״ר אברהם אנולעכיאאץבועם דמיון למרי הרשב׳ס בעל הזו׳הק כ׳א בחכמת הצממף־י רל מריו• וצא וראה מש״כ הרבחי״דא בשהג ח׳ב מ׳ע מידאים כ׳ב בדברו מרבינו יצחק דמן עכו וראיתי קונטריס ליי׳מ״ם מפעולות שהיה עזשה׳ע׳יחכמת הצירוף ובאי© אליו מלאגים ומגלים לו סודות ופעולות, יעשיב מש'כ מחכמת הציחף־־ייי!