Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

תין »'תכלית מרי הנביא להוטח את ישראל בעבור נקשס קשר זכרית עם ־הנכריס׳זנפדט פס אמד (מצרים שונאים שנאה גתה כלב« ובאמת כל זאת ללא הועי1 ולהפך תזיק למי ישראל התחכרות•1 עם עובדי האליליםי,■ כי לא לבד אשר אס יתערבו מזים ילמדו ממעשיהם המכוערים והמקולקלים משו פתאנבומיהם,׳ אבלי גסנזק גחל יבאנלהסמתמת שהמום אשר הס מתראים כעת כאוהבים וקושרים עם מי ישראל נדת אחוה ושלום ורעות יתירו וירגלו ויחקרו-אחר כל ׳«*ץ מזק אשר בקרבם ויתגוננו חולשת סתותיהס של בנו הראל ויתחכמו *להרע' להם י •יק היה באמת כנודע ךוע*ז הוכית לב ישעיה הנביא את המלך ייחקיה כי־ הראה לשרי בשל אתפל אוצרותיו ואוצרות בית ד'> ולכן ־אמד הנביא מהי ד׳ ד הדעה מאת העתידה לבא עליך היא ט עזבת את ד' בעת אשר אחר (אפס מאותו יתברך) מוליכך בורך פה ופה ולא מדע אנה וילק לא יהיה לך יחוק וקיוםיי. מענים(שםה', ח) אולי'הוא־ שם מקרה חסר גכלם p I ממני(פ׳גמ׳ב) ולמשכים(פירוש בבקר) היל׳הממונה אומד וכו׳♦ I למען ינ*#(שם ׳>׳, י׳ח) כמו "ומצא להם4*(במדבר יא, I ל3) כלומר ד ספוק• ואולי כיוצר לזה ח> (בדיל דיקגלק |«רעמת חוב*הק) ודשיי(אשר ימצאו שכד ־פעולתם) ודלק I(אפר מרמי עליהם על ידי ענד הנביאים)« I ־vtn כחרב (צן'ס •כ׳ו,־ לג)' וזאת היתה 'לו מ לאינאח - 1נל ^נרח, ואולם ירמיה נעבור בסחוצו יבה׳'יצילהו מכל אע 1יעע וא'כ הדברים האלה •־הס דברי המליצים על־ירמיאו, |י0ה סרה מבוכת המפרשים• אחר כתבי זאת ראיתי טיגה 1:יזכס הערקסהיימער בנאות סס הביא השערה זאת |קשאי סברות♦ , 1? °* (ירמיה ל׳ז, ט׳ז) כמו כאשר גא p "ט גא סוס (שמות ט’ו י׳ט) ואינו נתינת הטעם♦