Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

(1fW ומיס עוד« אולם- רבקה אמרה האפר-התרוצצו המיס נקרה &ל«ה זהאנכי“ (בראשית כ׳ב) מחמס צער הריומ חפצה בשלילח הדבר• ומשלחה רבקה אח יעקב אל לק אחם אסרה *אם לקח. יעקב אשה ממות חת מבכות למה ללחיים“ (שם נ/ מ׳י) לא רצתה לרעת סנה היזכליחייו ^נמו שבארו אחה מדקדקים מלת ל מה >רק היתה קצה נחייה ססני בנות חת וחפצה נהעדר חייתה, אם היה יעקב לקיו אשה «מות קת ♦~p יעקב אמר לעשו; "למה זה“(שסליג, ט׳ו), אינני חפן טובתך ואיני מבקש סרחתך, להציג לי־לק העם,אשר אתך-ואנשי מצרים צעקו אל יוסף "צמה כ«ום נגדך“ •(שם מיז, ייט) לא נחפוץ במיתה ♦ והנביא(ירמיה </ כ׳ט) הוסח את ישראל גאמרו "למה תחינו אלי“ לא עלי תלנותיכם אם רעה נאה עליכם ט כלכם פשעתם ומחמם גל ולמ לא תושיע לכם צעקתכם עלו, ועוד פסוקים חים אשר כלס יורו על אמיתת ההבדל הזה ח אוח, סוסוו, נם• אות קיא- התאמת הדבר מפאת עצמו נצאת(,.ק הספק, עיי הגמל הנסמן לו; ואולי.משותף הוא JÄ א-תה כשיהיה האות על העתיד לבא וכיכל לשת® גם1י» שרש יאה שעיי סאות הדבר מתקבל לאמת ויאותו מ®• ואולי סין לזה רשיי זיל בישעיה ל׳ח, כיב שפירש, .מס אום: סה טוב עאה• * ואולם מופת הוא התאמת נבואת הנביא נימייי נפלאות ומראות בשמים ובארץ, אשר אינן ענק לנבא* ומל זאת יאחיט נו בעלי שכל ע'פ הפלאים האלה, ני^י מוכרחים הייה להאמק נפלאים היוצאים מגדר שכלם וס»® להם מפאת החושים♦