Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

ec) «מ• הקוראים. בקע מ?כנ. הטוב י־ ט עוד ,הפעם עכ׳פ׳יינת נם עמדי, למחוס-המבים ממאמרי הקנון אשי הסריח הוא. בלז באפו תחפזו, ואם־ יובל להדפיס־ «חמן זך האחרון היינו צו 30. 59,כפי אשר נקימי מחה פה עם• הפמו והחחימה בלי שיבושים, «ה מוג. היה נא אהה במדי למלץ סוב מול־נכנ טז3;,וה3אס אסח אס דמיי אליו, וסובל לחעחיק לו b אניסי זאס מנץ זה אם;חרצה במובן, והזהרה אח הככ3 להיוס מזהיר במשכילים ומצדקי מיס וכסכבי מעל. תנסה אנא לעמי אגרחן היקרה,־והאמח אגד סשונסי־גס אלין לא חסי שעורה, בכל וערוכה,־ בל־ עוד מחשבסי חהי נבוכה; אודוס מאמרי אשר ימראה פרוע, ואור לא בו זרוע, וכל עוד לא דבר.משקיע חשיבכי, על הנעשה בין בבג־ טוב וביר;׳ ומס מבקש; ממני מכסב אשר חחנר אל פרושן לפסיקחא קדמוניס הנר מבסיחן ט י׳ אם חגיענה לפני אי״ה כל- הפסיקסוס b! בבגד חופש שלהן ובעדי עדיים אשי שמח עליהן, אז המי נכון להראוח מלאבחן הטובה לפר קהל ועדה ואוקיף איזה פרחים אם אמצאם. --— ״־ ■ .ד ־עוד מרצה לשמוע משפטי מל מאמריןבעלים מהכרמל'(היוצא לאור בווילנא) אשר שלחח לי במובן נאמס בקשה זו אן למוהר העו1. לא ידעה בלבבן •מ ח״ל חושעלןידן לבחוב כמהלעלים בעדנים שונים בחכמה ובדעס,״ .^p צדך ח״ל להסכמוח ומהללים כמו אלה, וחנה דבדן טונים ומושכלים, אן על שרם מהם אעיר. בי לא כל השגוחין על חכמים שמלסנין- הגיעו אל העמדה;־־— (סי א׳ צד 371 בשרץ) אמרח על החכם סכו« ט פרפרח נאה רארה למי שאמרה באשר פי׳ מלח קרב מלשון קרובום וסיוט, והעירום ט עיקר הדרוש הוא מל חינוח "זה אל זה" ואני אומר ט דצדן טונים רק להוספה ולחיזוק פל דנד החכם ההוא, אן מבץ שרכס־יצא כאור משפט. אצל «לאטם בסיב גשירמם וקרא זה אל זה ואמר קדוש היינו שימיו שיד רצוח (וועטגנמעעע) זה מען וזה נמנה אחריו וקרא זה אל זה, אן נעח המצוקה שעמדו ישראל על הים לא שרו המלאכים ולא פייטו עדיז אח שירוחם, ולא קרב זה: אל,זח כל הלילה. מי