Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

(פט) פני שהוא לתכלית זכר ליציאת מצרים יאוח שיאמר בין, ממי שקרא ק״ש בין מאשר לא' קרא, י ובמו שבארחי כמעלת שאלת הירושלמי מ״מ קורץ ב׳ פרשיות הללו p גם בונת הבבלי שפ״א מברמת כששאל פרשת ציצית מ'מ קבעוה ר״ל אחד שכבר תקנו נושיזא מיוחדת לקיום מצות זכר יציאת מצדם נוקחא השלמה בכל ערכיה למה קבעו בכל זאת ם׳ ויאמר בק״ש והניחו התקנה הראשונה ע״ז אמר מפני שיש בה ה' דנדס. ועתה הרי אנו מאים בבירור שהיו בזח שתי תקרת ולא הספיק להם התקנה הראשונה מפני שויאמר אינו כולל כל עניני הנשים אשר אנחט חייבים להזכירם שהם יציאת מצרים קריעת י״ש ומכס בבורים וע״כחקנו טקחא מיוחדת הכוללת כל הענינים האלה והיא שרת אבותינו כמו שהיא בידנו היום ואל חתמה א״כ הוא איך נחלקו בירושלמי שפ׳א שס״ק אמר צדך להזכיר יציאח מצדם נאמת ויציב ורבי אמר צדך להזכיר בת קי״ק ומכת נכודם ודביל אומר צריך להזכיר בה כולן ואס היה זאת נוקחא קיימת ומקובלת ־ מר מן התנאים הראשונים שלפי דנדט כנר רמוזה במקנה דממיד שהיא ישנה מאד בלי פקפוק איך אפשר שיהא מחלקת בזה? דע שדברי חורה ערים במקומם ועשירים במקום אחר שבמדרש שמוח ינה פ׳ בשלח אמרו הקורא את שמע לדך להזכיר קדעת י׳ק ומ״ב נאמת ויציב ואם לא הזכיר אין <p’fw אוחו אבל אם לא הזכיר י'מ מחזידן שנאמר למען חזצור וט׳ וכמו כן נראה הבונה גם בירושלמי ס׳ק אמר צריך להזכיר י״מ באו״י כלומר קזכירתי״מ עכוג הוא שאם־ לא הזכיר מחזירין אותו כדנד המדרש ורבי אמר שאף אס לא אמר מלטת מחזידן אותו וריב״ל אומר שגם קי׳ש ומ״ב מעכבים אבל עיקר התפלה וטשחאחה היתה כמו שהיא לפניט: והנה מצא לנו מכל הנאמר שעיקר ברכת הגאולה היא שרת apw עליה כנר מן התנאים י הראשונים אמת רציב. וקראוה במשנה אמס ויציב מפני שנשפחה אמת ויצ'ג לעיקר הברכה ומחחלת בחהושפס על כן קראו כולה על שם החושפת.- ואמנם בשפר מקור ברכה הניא מפי קפדם ומפי שופדם שיש לאחר) זמנה עד ימי הגאונים #צי שלשה ראיות. האחת שיש בה מאמר ומבלעדיך אין לנו מלך '«אמי ומבית עבדם פדיחט לקוחים מתפלת נשמח. 3׳ שיש בה