Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

(6 ורבינו מיימון הדיץ אביו ור׳ qpv בן עקנין תלמידו זיל כהנו בנהוג דורות השמד מה שישסיק ומה שיועיל מאד ומה שאין בו שפק שהוא האמת והנכון״ ע״כ. ומזה יתראה כי אמת הישמעאלים כן נס על חכמים אחרים מצויינים אס מ דברו גס עליהם כזבים כאשר יעיר נס החכם מהר״ץ ^p כי "נודע מהערביאיס אשר יכתבו כן מתון קנאה ט תרע עינם לחזות חכם מצויין בישראל וע'כ יאמרו עליו כי חזר לדתם״. — ואין מן התימה א״כ כי אמרו כן גם על הרמ״בס ז׳ל. ומאשר ר״ש אבן דאנאן יביא עה אח הרמ״נס ואביו ותלמידו שכתבו נערן השמד ולא הזכיר שגס עליהם העלילו הישמעאלים, מזה מוכח נ״כ ט במערב מגורו של ר׳ש אבן דאנאן והוא גם מגורו של הרמ״בס ז״ל לא נודע מזה דבר נס לישמעאלים, רק אח״כ כאשר היה במצרים העלילו עליו ואלקעעי היה יותר רחוק בדמשק וכבר בעלנו עדותו. ב) אמנם החכם ר״א כרמולי חשב למצוא ראיה מדברי הרמ׳נס עצמו וזהו בהודיעו לרבים תוכן אגרת השמד שלו אשר היה נמלא אחו גכחוניס, ובאגרתו זאת יגן הרמ״נס על האנוסים. אן מתחלה לא נחנו החכמים אמון לדבריו, כי כרמולי היה נחשד אצלם למזייף לפעמים. לבד הגמ׳ שי״ר נ״י, הוא ראה בעינו עין הבדלח כי היא להרמ״בם (כאשר באמת מביאים אותה הטנ״ס סי׳ י״א. והרש״גן ח״א סי׳ ס״ג נשם מאמר קדוש השם גס ר״ס אבן דאנאן נחמדה גנחה דף ט״ו) ובכל זאת ראה כמו כן מיד ט אין ראיה ממנה "וממקום שהביא (כרמולי) הייט ממאמר קדוש השס אשר העתיק מנורר ההפן ובי אן תואנה נקשו המחרפים״ •*) . ויהי בשנת חר״י קם החכם אג״ג והוציא לאור אגרת הנ׳ל כלה היא אגרת השמד, גס העתיק קצתה לל״א. אן לא נהג נהעחקחו זאת מנהג המעחקיס הנאמנים, רק נרע והיסיף ושינה כרצוט וכאשר היה נאות לתכליתו . ותחת אשר הרמ״נסז״ל ידבר נלשון רבים להגן על אנשי קהלוח אפטקא ואספמיא הדרומית ודבר נעד כלם נלשון מדבר בעדם — הנה הוא—ג״ג — שינה דנטו הנאמטס בלשון רבים ללשון יחיד ״) ב׳ח יז׳־ו צד קי״ד. —