Jeschurun · 1858-01-01 · Heft 3 und 4 (1858) · p. Seite 134

134 r der Macht des Beispielt und der Verpflichtung, stete tu gutes Beispiel au gehen) wie alle Übrigen, die nicht w» den Ceremonialgebräucken handeln, sind in Beaug auf Form und Inhalt vollkommen befriedigend; hingegen die• jenigen, in die der \erf. seine subjeclicen, reformate• rischen Ansichten ein flicht, können umsoweniger Anklasf finden, da überhaupt vorgefasste Meinungen au Irrthümen und falschen Schlüssen verleiten, lieber N. 3 (Ueber Hälensfreiheil) haben wir ausführlicher sprechen wollen, und stellten wir daher die Materialien au diesem reichhaltiges Thema zusammen; aber aus Mangel an Zeit und Ras» verschieben wir die Abhandlung über diesen Gegenslqsi auf spätere Zeti^sund begnügen uns bloss mit folgendes Andeutungen: ] בדרן* שאדם רוצה ללכת בה מוליכים אותו (סכות ב״מ . tat ק״ד יומא ל״ח » ע״ז נ״ה) — הכל צסוי והרשות נתונה ונפוב העולם נדון (אבות ם״ג משנה "ט) — כל התולה טחונו כהקב״ה מחסה לו געו״הז ובעדהב . (מנחות כ״ט) — וטו לטהר מסייעין אותו בא לסמא סותחין לו(מנחות כ״טע״ב) — »ים לטובה ועתים לרעה הרי שהיו ישראל רשעים גמורים וספקו ab נשמים וכד (ר״ה י״ז) — אין אדם נוקף אצבעו מלמטה «איב מבריוין עליו מן השמים (חולין ד) — הכל בית שמים חין מיראת שטים שמים (ברכות ל״ג) — אמר ר׳ אלכסנדר אמר ינ״יללא נבראו רחמים אלא לפשוט עקמימות שבלב — שכר מצות נו* עלמא ליכא (קדושין ל״ט , חולין קט״א) — היוצר יחד לנס המכין אל כל מעשיהם מי שיצר כבר הבין וכד (ירושלמי י׳ר. סיא ה״נ) — רנלוהידכר נש אינון ערכין ביה וכד (סוכהנ״ג) Eine umständliche Behandlung dieses Thema’s teiri uns willkommen sein, und wäre es uns sehr lieb, wenn von der bodenlosen Speculation der philosophischen Sf steme gana ab-strahirt und bloss auf die mosnisch-tabn#־ dische Auffassung in Verbindung mit der vorurteilsfreies Denklehre refleclirt werde. Die talmudische AnsicU über das Wesen der Reue dürfte hier füglich beneid werden. D. Retl.