Jeschurun · 1857-01-01 · (1857/8) · p. Seite 18

(«8) הלכה מיז מן העמיס ורו" הלכה שלישי כשני כשר היה יודע לו בעדות וכד האומר מל תינוק ביןהמיס וכד האומר סמול אשתו וכד המוציא שטיח על חבירו יכו" ונכולן פסקו הלכה כמותו) ולכן נצדק יתק לומר על ר הכי א ששלח מאיי לרנא כלל העיבור. — אבל רב אידי גיא מקומו היה י בבבל (יבמות כיה עיא) ר׳יפ ור״ה בריה דרג יהושע ־ איקלעו להיגצבו לאחריה דר נ אידי ביא (פסחים קיא פיב) יתיב קנויה רגמסדא ואיל (נינליג פיא) אה־} לדנא קמי רב סם7א (שם ליב . פ״ב וניסין פ״ט ע״א) שלח שאלה לקמיה דאביי (כ״ר, ייו עיא וגינו ל״ה עיב) אמר לאניי (חילק ציו פיב) איל אביי , (שם קיא פיב) איתיביה לריע , ואץ יתכן ששלח רב אידי ביא מהינצנו בבבל לרגא ראש הישיבה כלל בעבור השנים בלי רשות חכמי איי זהסכסמם. ולא פרעת ולא הרעישו לומר כי מציון חצא הורה ונר ולאמהינצנו. כללו של לנר , בל אוהב האמת יודה שאין ליחס ננמרח ייה לא רב אד א ולא רב אידיניא כי אם רב ה וגא ניא וכמסחת התלמוד בכל הדפוסים וכנוכחת כל הקדמונים . ב) ואשד גסתייב מלשון רסיג וריה גאה ור׳ מסאן שלא הזניח תקופת רב אדא כלל ור׳ חסאן מצא בעיוני שחשבה העיבור נוסד על עקרי התיכן אלבחר (שם צ7 9 וצד 13) , ע״ז אשימו , לא רא־נו אינה ראיה, וכבר ראינו תשובת רס״ג לקראים בהתנצלות חשבון העיבור שבילינו שהם דמויות ובעלות מכל צד ני לא היה בקי כלל נחנמס העיבור. ומה נעשה לו ולרה״ג אם נעלמו במקימוחם יסודי החשבון ועיקריו שעליהם סמכו מייסד הענור . ולהיפך ראית להחנס הגדול ר׳ יצחק בר ברוך (נתחלת המאה התשיעית לאלן) החמישי) שהשיג על ד חסאן כאלו היה קרוב לדורו והובא לשונו נס׳ העיבור (מ״ב ש״ז) »יהו טעם הישיש השב הדין ס חסאן ונו" ודעתו בפי׳ ההלכה ׳נולד קודם חצות וכר היא משובש וגרוע ונו׳" ואילו על תקופת ר״א