Jeschurun · 1857-01-01 · (1857/8) · p. Seite 11

(11) . I > אוי גחל, כי גס בסוד מחומם כעי! החנןקל שביחזקאל : איןץ״יא , לכן ׳אכן כי גס לדעת הע׳ חשמל אין פנינו עמקגייח;אלא פלפקסיה מידראלי. כוד׳יש לדעת , ני נבר שיעיו החכמים: ד המלה היונית ’ פלעקסתן' מזרח מן עלער, כלשון ערגי שענינו בערנששיין, ועוד אמרו ד הבערשסיין היה רימיסהקדמורם נגררונמסכעין הציי(האק) ונחלו היה פל הנק, ונמשך הזמן, וזה כבר לפר מ משה / היו הפצים האלה רש׳קעיס במצולות היס. אמנס עוד השאלה במר,ימה עימדת למה. לא נמצא שס אבן במקרא שמנינו נפרנששיין , אחד שאנו יודעים מספורי.קורות האומות \ כי הכושיים הביאו ממרחק בעת ההיא כל חפן יקר'ובין האבנים האלו מיאו גם הבע• שעיין ואת״ל כי נמצא במקרא. ושמו שהם , כדעאהעסע אשאלן למה לא העתיקוהו כך הקדמינים"ולא נזכר שמו לא בתלמיד ולא גחרנומיס / אילם באמת נם לבי נושה להאמין ני האבן הניל נמצא כמקרא, אך רחוק בעיני שיטנה שהס / וגס דעת קצת חכמים המעתיקים כפת הירק נערנשעיין איננה מביררת ני אין גלולו של בינמששייז אצל הירק , לכן פירש החנם לאנדד כיפת הירדן נושסשגדל מל שפת היקן ומביא דעת י״א רעו של דג הנדל בירק / וזה לדעתו אמ3רא׳ עיין שם . ולילא מסתפינא לומרהשעדת הייתי אימי , כי הצרי שבמקרא הוא .הוא לדעת חכמי הנמיא בעינשסיין" וזה נ״ל להוכיח מדברי ר׳ שמעק ק נסציאל מגמרא דכריתות , הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף " כלומר שרף(נרענבארעם האק) " כי נס'ה3עדשט־ין לדעת אדעלינג נגיר נחיליף אותיות.מן ברעננשטיין t ולפי שגדולי הוא נימים הקדמיייס על העצים ׳ <#ר ברדת היקים נג רו ונכרתו מקרקע־ הארץ ע״י שילת מיס רבים , לכןדמצא ה־וס או בלב הים או על ח'ף הים אחד שהושלכו מבטנו עיי רגש מימיו וארן מקורו היא היום החלק של ארץ פרייסק החונה אצל הים מזרחי (אסשיעע)., והחלק הזה נקרא כלליי העסע סעמלאנד ׳ שהוא לדעתו אק שהם..