Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

מחת «מ*.־היה מיכה ויהי זומם ד' עליך ומל מחנרוחיך היקמח ושמסנשמחח ימי־כחגהנאיסלקראתיט מפשךהסשונה וכנ׳פש־חמדך ומוקירך מ9דכך הרב וידידך* ׳- ד . מחק מיזיש C : ׳־1 *-• ד׳־ •י ' י' " י. * “׳ ■ ׳* * הכתוב זזשלי.שי חסכריע כיניחס♦ ׳ אחרי הדירים האלס הנני מוכן ומזומן לקיים הינטחחי אשר נתחי נכחה מקומות לדבר דיר נמחו, ואם כי לא נמליצוח אלנר רק:3שפה ברורה וקלה והקיראיס ינחנו אח לנרי האמת אתי ולא יאד3ה נטענות תוכוחיס רק אעי1 אז אזני השיאום לדבר אמח-׳נקוצר הנה ילוע לכל חכם נאמת השוקר 3אמונה ודוח טהור בלי התעקשות והחסלספוח מל אפיי תנ״ך והתלמודים והמדרשים ועל ספרי חכמה ומדעיבכלל ועל אפרי קירות האיזיא מרט כי מעת נסתם החזק שד היום הזה לא אלמן ישראל וא? אם אין' לנו סיוררקהתורה הקרושה והאמימה אשר נחלה ל »דשה מלאש הנ3יאים ע״י הק3״ה וספד הנמאים יהקלוסיס וסטהודם וספרי הכחולים הנאמנים הנקראים אורה שמת3 עם רעותה «אורה שנט״ס אשר ק3לו וקיימו עליהם ועל זרעם אכמי נעלי'התלמוד, אשר אותם הנדלה ההשגחה ילחזק דא ישראל תחרה נם לעמוד 3סיז הרור והמה בעלי נפש יקרה ו1ו3חדס ומופרשים היו מכל חאוח הזמן ומכל מחמרי חנלאשל־ סניניאיהם הקדישו מתוחם למיד ד׳ ולתורתו ולחכמתה, המ6 עשויכאה סייגים ותקנות למען חשאר חורת ד׳ תמימה משינת נפש וממכימת פחי הפוסח על &תי הסעיפים ואיט יודע- אס לפשות או לחדול והמה צוו גם לתלמידיהם ותלמידי חלתידיאס לכל קהלא קרישא היין רנרניא עם זעידא ללכח 3ירך ימה למען ♦היה העקוב נעיני ההמק לאישור וככה עשו גס המרוח הנאים אחדהם נימי הגאונים ונשתמרה חורת האלהיס מפולס ושום שצל ואין מי יחלוק עליהם♦ ואם באו נני ישר^ למועקה וצרה דנה מסרו נפשם על קדושח השם ותורתו וגס אם היה להם רוח והצלה ממקום אשלי שכנו שם ובהיכלי מלך יצאו תאו תירם שנע המושל שמרו נצל לננס תכל נפשם ונפל ׳מאודם את דנד י, נלי מחסור ומגרעת ומס לננס ובשצלה הצח (יחכמחם מומה להם) דאו פי רק בשמרם האמונה המסורה