Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

נתהלוח ותשבחות אל ה^סס וישחחוה לסמי אסים ארצה, המה יכוסו־ עונו? נגד זה ממה אנן מה מנח רוב המחקרים ממק זה מה ירמזו! מעשיהם, ומהחצהירזזבק שורות ספריהם ♦ רוב ככל מעשיהם סשחדלם וחקנתס הוא רק מה שנוגע אל המה ואל החסלה לא יסוסו על ׳ממונם של ישראל לשקמם בבני! הינלוח אשר יכנו בחי ד,• והנביא צורו השמים כסאי.ובו' איזה ביח אשר חננו לי # ופל הדורמצוה זו יפזרו אלפי אלפים מצס ואבנים בכסף וזהב ונחמת המובא בית ד׳ ובשכר המשודרים והמנצחים ועינם תחוס על מניעת הריוח של אנשי עלחם אם צא ישאו דתנו נשבח ומועד ויאמרו הנח להם לישראל, יעשו שבמס חול, עבדם ואמחס שורס וחמורס צא ינוחו כמוהם אס רק סדי עמלם יבואו מנחה לד' ויכפרו פניו וכי יאכלו וכי■ ישתו כל׳ סגול-וכל טוזא אח רע, כי המה האוכלים והמה השוחים «ה סיימת ציה צהקב״ה? כאלו הי* פקודי ד׳ לתועלת ולכבוד עצמו -מצילה ולא לצרף בכם אח הנמות. ונגר הורה הנסיון יהודה לזה גס החכם סיליססון כי כל עוד שהיו בני ישראל נשמרים ממאכלות וניאות אסורות יהיו,שלמים ובריאים. בגופם ומשם הסה וילדיהם כאשר עיני כל יחזו בהלוחזת המכילים ימסד המתים שנה שנה בישראל ובעמים, ובכל זאת ישתדלו איזה׳מהחחקנים להראות מדיפחם ובקיאתם להתיר טרסות נק״ן «נמים סוף מר כל משכיל יחזה וסאמני צב מהמתקנים יודו ועצמם כי׳ המה יאבו להעמיד החוליה על •אחת "וצדיק באמונתו ימיה״ ולא כפרוש האמתי*של• אמו« בכה״ק אמונת אומו — ועדליכקייס -י אך כסי הבנת מלה וו אצל האחרונים להאמין ואיזה אמחיות—גלוינען, רעליגיאן — ונודע שזה .היה לעת «יסדי דת החדשה אשר יצאו מהכלל זה שמונה עשר מאות שנה יהיו לצגינים בצדכו ועתה המתקנים החדשים מגלגלים עלינו את הישנות ♦ ומה הוא הפלא ׳אשר הרבנים המשכילים חלוצים יצאו עמן כי זה חובתם לעוות־ על המשמר שלא תשתכח חודה מישראל בכל כל. וטבעם קיום עצמי—יי זעלנסע ערהאלשוע — יאלצס לזה י ולא על מה שיתירו המתקנים אתה דברים, על תרחם לצורך הזמן, וא« כפי דעת הרמים המשכילים עודם ואסיים פזמריס יצא הקצף מאלה האחרונים על הראשונים כי מל דיר ודור הללו אוסרים והללו מאיריס, וגזרה שלא יכלה