Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

אוחו המחדקיסילע» אנמי"» בחמימות ובלי שוס נתור ותאומים לכל אשר יאחזו הקודמים אפילו של מדן שהוא שמאל הוא מעם אם יקדישו עליהם מלחמה, כי אלה, על דנרוחמ אש קנאס ה׳ צנאוח תל5פ בם באמח ופיהם ולבם שויס, אבל על חבל: הרבנים המשכילים ביומו, אשר לבם ראה הרבה חכמה ילעח ואסר מניאים בכור.הבחינה ילכם משפטם יעמידו כל הנמצא כחוג 3םפר תיור דור ובכל ואח יצאו לריב עם המחקניס ויל3מ עליהם חיעה על אלה הוא ציח ככריכיא לאמז: ,אשר ורה הייה מביאים ולכבוד עצמם הס דורשים ברבים טיט למען יחו׳או כצדיקים, וע״י מה שמגלים חומי רעיהם יכסו מומי עצמם, פי מי-החיר להם להגיע ולחקו בכחבי קדש ודברי חז׳ל נאשר יורם שכלם ולאתר שמועה זו אמח ושמועה זו רק לשעחה נאמרה כפי לעת הזמן ההוא וחצב השכלי בימים אלה ויברה תירה כלשון ב״א, והני מילי אווה־נא נינהו_, ולמה ערע אנחנו לאסיר איפר על נפשט לנלחי לכח בדרך כבישה הלזו ולצעוד איזה צעדים הלאה * ואם המה גורעים ומוסיפים בספרי הקדש מדוע לא נעשה p אנחט גס בהלטת ודינים אשר ריבם ככלס יסידחם רק בהחלמוד? ואם יערבו בלבם עז להנף חרמש הנקיר על לבלי ד׳ אשר שמים עשה ולסר מדבר מחוך גרונם של נביאי האמת יהצדק מדיע לא נעשה כן אמוט על דברות בני אדם נעלי התלמוד אף אם גנה אחים גבהם וחסון להם כאלונים? ולא עוד אלא שכונחט יותר לש״ש מטנחס, כי מה בצע לממן הרב הזה בידיעת זמן כיאנח איזה מקראי קדם וחשבת הפחים או אף איזה דרשוח פילוסופיות הרחוקות ,מכליותיהם ועמוק עמוק ווססגחס< אבל אנחנו מחשבותינו והשתדלותט לשונת הכלל, למהר האמינה להתנאה לפט הקב״ה ולהביא סדדס בעבודה זי תפלה לחוס על ממינם של ישראל על הנאת טפס ונפשם, גס שלא יעשה הגדר עיקר לגדה סאה ולשמור הספינה שלא תטבע מרוב משא ומה היה להם לאנשים האלה כי חחח אשר היה להם למטת אחט במצוה רבה הלא יוציאו עליט דנתם לטה ויהיו לשטן לנו! ' אין זה כ״א רועי ותנסי לב המתכבדים ייזלו! חבריהם ומנקים אח עצמם בתה שמשליכים עליט כל ®ח וכל מגואל עושים מעשה ומרי ומבקשים שנר כפנחס הקנאי" זה תוכן דברי הרב דר, הערצפעלד וכן ראיתי דטת יוד