Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

אחת ■י‘"» עיוה־משעט אץ פאן לא-צמר ולא ספק עוד«c אבל לא סחלהחל היא ט אם במש ■עגומה אשאלן 1:אם רצונך שתהיינה מחנרוחיך לתועלת אחב״י אשר בארצך מה תלמדם להועיל בהציעך לפניהם משי גדילים או קטנים חרפות «אצות על אגשים אוהבי חורה וחושיה כמו אלה, שוקדים על דלתותיה פמו אלה,־ ומהם יותר מאלה, (ומה פשטם ומה חטאתם זולתי זאת שצועקים עת לשמות לה׳ ורוצים לעמוד בפין הדור כפי תפוגת הדור, ובוררים להם חיי צער י הזלזול והסער מיד מנץ ומיד בער• פוק חזי למי אוי למי אבוי לשולח ידו בקוצלעה, ולחי כל הכהונות הגדולות ולמי כל מרעה שמן וטוב הלא לזולתנו ולא לנו, שכל מי שעברה הרנה במחנה העברים-שטא "רב מסמדשי0״.אל יקו עול להיות מורה לעדה אחרת גמלה משלו או טונה ממנו לפרנסת טחו, לו סגר כל טח מבוא שערי הכבוד והסופי נעולים גפניו כידוע 'לכל וגם הטעמים ידועים• ובכל זאת לאבררט לנו אח הדרך הכבושה שהולכים •בה אחינו ומדיני, ומה לני לכל הצרה הזאת לולי כוונתנו לש״ש V לא דבר סדש דברתי בזה ולא עמוק עמוק מי ימצאט כי כל מי שעיניו בראשו רואה בעליל שכןהוא♦ ואעפ״כאלו רק אלהאשרעינים להם 1לא יראו או גם אלה השלמים שלא יצאי מעולם חוץ לד' אמות של הלכה ואינם יודעים צורת מטבע היו מבאישים את לחנו החרשתי והתאפקתי,^ואולם במה יצטדקו אלה הנוחטם אוחט לחרס. ושמותינו לגמםים: אע״פ שיודעים מטבע הזמן יוצאים ובעצמם לדק בדבר חדש* המבלים כל ימיהם •בחקירות סקריטיק ומקללים אוחנו על עסקנו במקירוח האלה? המגיהים יספמ-קלש ובספרי חכמיט ו״ל פסי העולה על רוחם וצוומץ ט. כווכיא אם •אחד משלט עושה את זאח? המעקמים עלינו את הכחוטס ואח שאי ט בכחוטס בפרושים שלא נשמע מעולם בל נאק כפי גאונו, וחלבות בשסתוחיהסאס שלט סטים כשערה מ! הפרושים, המסורים? המגלים בספריהם ערות. הראשונים לאתר כאן 1־טעה ר׳ פלוני ופן שנה .ר׳ אלמוני ובאמת מגלי» ספח ומנסיס טפחים, אגל א’כ למה זה יבוא עליט ממ ובחנית אם אנחט מגלים טפח ואצבע או אצבע בלבד? המרחיקים <ח סמר התפלות מה שאינו מוצא תן בעיניהם זה שלשה פיוטים חס חמשה, ומרעישים עליט אח העולם אס־אנחט מחזיקים