Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

נערוך, אגל הרג בעל «נוסף המדון צחג: פירש 3לשו1:יזלי סוחרים ילסי זה מליו אמפורין הוראתה .wm fyftonoe ותפסתי מל מפרשי מלוח-ורוח עי מאוס י שידי יונמח ולא מצאתי שום פירש אתר• ואין הדעה סמלת פירוש בעל מוסף הערוך כי לסי דבריו אין הפרש גין תמוס של אסורים ונין חרגיס של לעושים, כאשר יראה המעיין ותרגום אחר׳ על פסיון יה הובא מ״ר סר׳ ס״א 7׳ נ״ד ע״א דפוס ס״ס דאדרס׳וכחיו סס רגי שמואל גר נחמן אמר אע״ג לאיטן מחורגמין ואומרין חגרין לוסרין וראשי אומי! מלהון ראשי אוממו הן;ע״כ[ומלח ספרי! כוונתה סוסים ומזי ם ויגיד עליו רעו במ״ר סר׳ ־^ד׳ ק״ש ע״א נפלה הצוחה בעיר וגא הליפר יחפשם ומסרם לאלכווו ומלה וו מורת ממלה יונית שלל ומלאת . ובעל הערץ (ע׳ ערך ארן) פיר׳ סר הפגמים ילא ילעתי מאין לו זה] י ושיו לאיתי כי הרמנ״ן ז״ל נפירושי על התורה 0׳ תיי שרה• הגיא המדרש הזה מוסחא אחרת ואציג לך סה גרסתו ופירושו מ׳ל רגי שמואל נר נחמן אמר אע״ג יאנו מחרגמיס ואמרי] תגרן ולשדין וראשי אומי! פלס ראשי אומות-הן והענין כמו שפירשתי ט היו המתרגמין עושים ׳אשוריס תגרק הולט לרך יהיו עושים מן לסישיס אנשי רשע פניהם פני להגים בוערים כלפידים וו ללטוש אח מחרשתו ואח אחו, ילטוש עיניו לי מכ״ל והנה הח לגדול שחים דבר ואתת 11 שמעט רצוני לומד גרסתו גנינה א9ל הפירוש לא צלח גמזו כאשר יורה עליי.עניו המקרא, כי ל1 טבעם של המיס כי אסעשאיהם ומעסה ידיהם אשדנלס יגי* לחמס רוצה להת־יעט וכן הרגם אסורים חגרא וגם הייושלפי העיר על מ וחמס לטושים אומני!. ועל p נראה בעיני «י היה עושה המחמם לעוסים מן לפס כל חרש גחשת ומלת לסרן מלשון «ח והודאתה אמקה דנ״ע הוסיף ביאיר מ סכל בתרגומו אמסורץ וגס זה מלה יונית tfumyoe ופיחש חרש נמשח ינרזל וכן נקרא נל״י $1tm>goe ■tim כל א מעו הצריכה לאש• ואס!,’ אשר כחגתי דגריס האלה העירד ירד היקר החוקר ממק המאסף כי כנר סלוגתא בין רבוותא «I מלת אמסור ק במכתב עתי סלו ינעצגתי על. מאד והייתי. נעיד 'כמלקט ואוסף בעמדם אחלי הקיצדס ושוב הגיעה אזי מוונרח השלישית של'ישמן והנה כדבר ידידי מה החקיד5