Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

(סב)! קדם איו סרהסד לכל איש עונד;•ויאשר לס ־יסקש :'rrfrhfiim■ מערב, ניכהקיר ביד חמסה©, הידייי» י^1(9ועם?»ן>&» החאיה «ופנית, ימים רבים, מי החנתה והחנינה נשבו נו ברוח ה׳ וטהרו 'אוחו נכסף חזקת שבעחים אך הצעיף לא להועיל וצא לעדר היה לפעמים, ו^-לא נכל-עת ועגנהגי^ו הגשים מסיה עלסניהס האשר אט". רוג/ום ברבקה קלא צפםה7פניה. עד אליעזר עד-אשר ראתה אישה הנועד לה^אס יצאק,' ^, וזה "חרוב יוחד, כי גם בעד הצעיף נראתה פני הגשים,כאשר היא אצלנו הייס.. והנה אברהם באשר הצזצ, את' גופוולא.מנלה למוח נפשו לאמור אשתי היא , צא מקוצר, רות״עשה זאא וצא מאטד אמנה היה, כי ,האחח בה׳" העיד עליג הכתוב מצצמך* אך מה הועיל לשרה אשתו אם יהרגוהו, עליה,.'.הסה חצצצמג^ מעולוקמס; הסה יהפך כושי עורו וישלחה לחפאי אחר> אשר הטמאה, או יסגירנה בחוך ביח הנשים אשר צו? צנן, אחרי אשר בכל אופן לא יצילה חנף מרעים אס גם -ישים- נעשו מפו על לנראשחי, כי מה יעשה בארץ לא לו, אשר לא ראההוא ולא. ידעו אבותיו מצפנים, פנה לימין ואין עחך צו ר בטח נקם ל־ אשר לא הםתיר פנמ ממנו’עד עחה ובשועו 4ליו שמע, ואמרו אחותי היא. וסרה סה טלו סענח הרמנין ו*ל, כבודו מוי$מו פונח, גי,אברהם חטא חטא«זול נשגגה שהביא אש«, הצלקת במכשול-עין מפגי פחדו פן יהרגוהו והיה לו לבטוס בשם שיציל י אוחו ואת אשתו ואח כל אשר לו וט'* ולדעתי יפהעש^ ולא הי׳ יכול לגעות יותר נשם ה׳ ואונקלחמנא םטריה\ 7״7/ אך •ן? קשה מעט.להביו על אבימלן אמד אשד^נצב לריב עם אביהם אודות אשתו: י,למה אמרת אחותך היא ו?י7 הלך יאל קרה לדבר אל לבה, ואמר: ,הנה.נתחי לאס י ך אלף כסף" ולא אמר לאיש ך אחרי אשר ידע היסב כי אשת "אברהם היא"! אמנם אבימלר רצה לרמת לxה נחרט: דק: אסבס לא יקרא ob אישן עליך ובכל מקום אשלד מטאו שמה מאמי^.שליו ט אמיך הוא, ולהחיות נפשו בגללך 1תסגיר.לאחרים הידך; בכל זאח לא ח?יה לך זאתלפיקה ולחסל, ,הנה היא׳(האח הוס) לו נסות עירם לכל אשר אחך"" הוא יועיל,לך ר היקה‘ משים ■ה שיועיל <סוח עיניס, לנשי, חלד ער העם-, ועוד יותר מכסות ־מונים!־ כי,ואת כל וננחת* גסגהילצן מלך" ושרים