Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

(סח) צזא נא לפשע-פברי אלהי אבץ־ץחהלש״ד) לפשע עבדי ^להי^אביך :ז ,לפי שהמתס! אחים צו~ולא‘ היה מועיל לשיסלס להם, כי'ה6 לא נהגו* עאו'באחים; :לפיכך הזכירו'לו אחוהיאחרח שהיחהלהס עמו, והוא שהם• בעצי לח אתי? עילי;' כי המצרים היו מחבבים בעצי אמינחס ושונאים* בעלי אמו« אחרתלפיכך ־קרוב היה שיסלחו לפשעי אנשי ׳אחונחם' והנה השליחים חשבו שק יעשה גס יוסף ) על;כן יסלח לבעלי אומנתו, אעפיי שאינס ראוים להקרא אחיו♦ לדברם: השליחים ד ויבך יוסף: הבין כי אחיו הם הם'ששלחו השליחים ושמו הדברים בפיהם, ולא יעקב צוה כל זאח,'שאס היה בדעתו לצווח על זה היה אומר לו'או שולח׳־זילו בחייו*; על. בן בכה בראוחו צרח אחיו היראים לנפש6 “אמנממם להמציא תחבולות להנצל מחרון ׳א«■ . : י; : ׳ *■׳ י י״ח: וילכו נס-אחיו: כששמעו שבכה ושלא/קצן1 עליהם ולא אמר כי רצוט להנקה מהם ' והבינו שהבין תחבולתם, מהרו ללכת אליו ולהתנפל לפניו, כדי שתתברר לו כטעותם אליו, ושחחברר להם כוונתו הטובה• ״' -י‘ י״ט: כי התחת אלהים אט ו לעטש אתכם על המחשבה, ה« אני אין לי לתחדעליכס עין אשר חטא,‘צי באמת לא עשיתם רק טוב, וצמו שמפרש והולך; -והנה0אסים סליחה אין אתם צריטם. - ■י ' " 'י •',- כ׳: חשבה: כנוי הנקבה■ חמר אל התר, האל «;in התר' מה לטובה כל מקים,שמשמיטין מלח דבר אומרים ל גקבה, .כגון קטנה א; גדולה(גמתר כ״ב י״ח), י'והנקבות חיזרת לחיבת מלתא שמגינה בל׳ ארמית כמו תר. < כ״א:‘!’וידבר על לבם: עיק "למעלה ציד י״ג ♦ כ/ז בני שלשים: בני בניס נקראים לפעמים שלשים, ני הם מר שלישי, אס נתחיל למנוח יק האב,’ככתוב בעשוא התרות על בנים על שלשים ועל רבעים (וכן תוזיל שלשום', מתחילים מן היום שעומדים בו, וכן ביום השלישי הטונה אחל המחלח), ולפעמים נקראי^ם שלשים בני ״ מכדים, כמו 3י*ג מדוח על מים ועל בני בנים* על שלשים'ועל רגעים (שמות ליד [׳) , וכיאה כי לכך אומריסבני^ שלשים להסיר הספק, והסוס! מימפלים, שהס מי שלישי׳מן סבן לא'־מן האב• דנן מי