Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 81

(81) סוף פרק לולכ וערכה : אית תני כשמחת לולב הכתוב מלבר ואיס תני כשמחת שלמיס הכתוב מדכר . (ח) מנלה q7 מ׳ ע״א סיס׳ 7״ה : ואל זאפופי "כדלאמר־נן התס האומר לצולה חרכי זו ככל שהוא זיפו של עולם ע*כ . והגאון ד״פז״ל ציין כצדו המקור ל7רשה זו גמ7רפ• ולא ציין איה מקומו. ואנכי מצאתי המאסר הזה כירושלמי פ״ל7כרכות . מ״ש לעיל אות ד וה׳ נ7ה ק״7. צ״ל כ״ל . ^»וולחבחן קאצעגעדעזאהן. קורות תנאים ואמוראים. (הקלמה) כל חכמי התלמו7 התפרנסו את עצמם או על י7י אומנות , או ע״י קרקע , או ע״י מסחר מפני שאמרו : גמל הנהנה מיגיעויותר מירא שמים (כרכות ח׳, והכונה מירא שמים שלא נהנה מיגיעו ואינו משתתף כלל בתקונו של עולם כעין שפרשו תוס׳ שם ל״ב כ7״ה גמלה ופו׳ .) ואין גם אחל מהם היה פנוי מאיזה מלאכה אמרו ז״ל אהוב את המלאכה (אבות פ״א; אבות 7ר״נ פ׳ י״א) כל תורה שאין עמה מלאכה סופה נפלה וגוררת עון (אבות פ״כ) וכיון שהיהכרור לכל . שכל איש ואיש יש לו שוס מלאכה , לכן שאל ר׳ ישמעאל את ר׳ מאירכשכא אצלו: כני מה מלאכתך? (סופה כ׳ ע«א . ); ר׳ יהולה כ7 אזיל לכי מ7רשא שקילגולפא על כתפיה, ר׳ שמעון שקיל צנאעל כתפיה שאמרו גמלה מלאכה שמכמת את כעליה ( נלריסמ״ש ע״כי); רב יוסף עסיק כרחיס , רב ששת עסיקככשזרי * ואף לשניהם הוו סגי נהיר (קילושין ל״א ע״א, כרכות נ״ח) שאמרו גלולה מלאכה שמחממת את כעליה (גיפין ס״ז ע״כ); ד מאיר אומר נא וראה כמה גלולה כח של מלאכה שזר שכיפלו ממלאכתו משלם הגנב, שמכרו או פבחו , חמשה שה שלא ניפלז ממלאכה , ארגעה, (נ״ק ע״פ ע״נ ומכילתא פרשת 11 משפפיס