Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 79

המדונרפה «למוד עלי סנהדרין צ״ז פ«נ איחא ר״א אזמר אם ישראל עושין וטונה וגו׳. גי מה יק«: (א) מלה אלא נפי ר׳ יהושע? למה הדרניה ממה שאמר? (נ) מאי דומקיה לומר כן? יאמר, שישראל נגאלין א^ נלא השונה כמו שאמר לפזם החרא אידן; (ג) נירושלמי דתעניח המונא לעיל(סימן נףו) איתא א״ל ר׳ אליעזר . הקכ״ה מעמיד להם מלך כהמן יכו׳ . ולזאת אמר הרג הגאון מ״ל , שצ״ל בתלמוד ננלי א״ל ר״א נמר,וס אלא וחסרה רד! אות ד והמאמר הזה הוא מדחס לר״א ולאלר״י ־ והכל מתוק על מון ומיושניס נמי דנרי הרמנ״ם ז״ל נפ״ז מהלכות תשונה הלכה ה׳ שכתג* אין ישראל כגאלין אלא נתשונהמ . אשר לא ידעו נושאי כליו מקור ליה כגמרא . והגאון נעל קונן על יד הראה על דנרי ר כ נסנהדרין שם . אולם לפי הנמצא לפנימ ממרא , ערי רנכריא, ומדוע יפסוק הרמנ״ס כר״א נגד ר״י , הלא לא מצא ר״א מענה לדכרי כ׳_ יהושע ז אכן לפי הנ״ל ניחא , ני המר נהיפך , ור״א'השיג לר״י ומדשתק ר״י . הודה לדבריו שישראל רק נתשונה. נגאלין , ואם גס לא ועשו תשונה הקניה מעמיד להם אלך נהמן והס עושין תשונה. ומדי מרי מר נשם אומרו לא אכחיד תתח לשוני מה ששמעתי מאת ידידי הרג החכם היקר הסוקר «פלא הגניר הפפולסס ר׳ מאיר מיק נ״י . כי הגה נשו״ה נש מ י ס ר אש סימן קנ״ד נהגהות מאון ר׳ שאזל נלצין המנונים נשם כסא דה ר הנא הקשה על הומג״ם ז״ל נמה שאמר דספיקא דאוריתאהואעה״ס לקולא (וגסהראנ״ד ז״ל מסכים לזה) ממקרא מלא נתורה (מריס נ׳ כ׳) רק ען אשר תדע,. ני לא ען מאכל הוא אותו תשחית וכרת 1כ׳ . דמשמע דצליך ידעה נחרה ומספק אסגר * יעו״ש. אמנם