Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 46

ומדות *גני עד עומק פרנמזז " ט העמידהו לפיד כל ל7ומ־ שקדים" ואיש כזה לא לנד ט לא ינק-עוד להיוון מורה לעם ר5" אך גס ענינו ראוי להסחשנ ח נמנים וישרי לג " רכלמורנסו גספתהנל החכמים גמלי וצדיקי הדזרות אשר הללוהו ודוממזהומימיו עד ימינו ושמוהו למופת לנו « והם לא ימנו כלס ט שקר נימינו " עד אשר נא זה המחפש נסים ואשף את הנזמקעד הנה. — האמנם נסזה־המדנר הוא חכם וחוקר נודפנשעדם והוא ידידי מכמה שדם" אך את פני אוהנלא אשא, עת ינא לשלול נחזקה כתר שם מוג מעל ראש גנר יקר ונעלה ״ ועי״ז גס _מראש עם ישרת.— והנה עוד לפני נמה שנים החל לנסות כחו ננזיון המצייירם כישראל" דדה אמ ישליך צרור עפר פעם אחרי הראגיע ופעם אחד הרמנ״ם נפי אשר נפגע ממנו זה או זה מוהלכו. ואנט הזהרתיו פעמים ופקחתי עידו לראות " ט לא תועלת רקסיזק מ יצמיח לנית ישראל וגס לעצמו וינודו " אם יוסיף להכות נשנס פיו על לחיי אנשים גדולים - וסונים ממנו הרנה מאד . ואמרתי אז ואומרה עול היום " י ט פרצה כזאת לשפוך נח על קדמונים המתקנלים מכנר לכל ישראל תמשוך אחריה פרצות יותר גדולות " ט לא יכונדו עוד ח״ו נם רנותינו ומורינו מקיימי דת המסורה . ומי יודע מה יבא עוד אם לאיצגמוד אחד ירצה להראות עזומו ונונה לנו נס נגד משה אישהאלקים . ולא אעצור על דל שפתי מלאמר נס עתה( המדנר ברטנו מסה לא רחוק הוא מגוד נלניס אשר ידצו אחדו יחרצו לשונם גם נגד משה רטנו. אהה! אה אשר יגורתי אז נא היום לעידנו . אך נחדש מיה עמה. נפן לראות מה כתג זה השני . חה לשונו נאגרתו לחכם אמד גדול וחוקר נננדאשר צתן לדפוס גלי לרטס «למה לא העירות נגד הרמנ״ם" כי מה שאמר וכל אחד מהם על הרוניקח שמי נשים שקר וכזג הוא אחר תקנתרגמיה«ע״כ. וכונתו אלמד האגרת הנדפסה נתחלת הקוק של אגרות הרמנ״ם " והיא כפי הנרשם עליה לדאנרהסנגו , ישם נחוג: ושמור נפשך מאד מדנדרוג חינוד אנשי צרפת היא פרוצה <ף וכל אמי מהם על הרוג יקח שתי נשים כר. ונגד זה החלוק החנם הסכר ונמעס מרס שפך מררתו על אדם גמל ממנו המה וגמה עליו גס מודות מנוה שמיס מעל הארן. ונדמה נעידו ט מציאה