Jeschurun · 1856-01-01 · Heft II. (1856) · p. Seite 46

כאיש יסיר (?) וכמסלנשבסליח סאיכד שלו " מגר מחלתי לו על זס נ״כ (X) ולא רציתי לשלם לו כג«לו למציא ספי לסר שלא לכסלו ׳ ואחשוב נס p ט סרג הנ״ל מום על זרק• (*) ע״כ י סס אומר וסם אלנר על זה * לאלבז ס לא נצבתי כארב עלז מעולם ׳ ולא נפתיו כאיש יסיר וכו׳ ״ p גנוהי על דברי אשר רצה להרוס אוהס״וסשג® על קצה " דבריו ולא על ככולו ׳ והוא מעמיס עלי תמאיס לא המה ׳ רק למען יוכל לחון אותי במסילתו ׳ ומחילה כמעות היא ׳ ואין לה על סס לחול " אכן כאמת מאצדך למחילה ממני " אמנם כאשר שפטתי עליוק הוא׳ סוא הי׳ ק יחיל לאבותיו " ומפוסק מסם מנוער על מאל׳ רחשוב עול נס עתה כי הוא יסל על כל זולמ״לסהמרמר מם להצר׳ ואם ישיבהו ומטח® במענה p■ ׳ יצעק עול מתר לאמר * אתה אויבי והרבית פצעי ׳ pn סעע אח״כ יאמר לוה המוכיח ז אהבתיך והכל יהי מחול לך סיא בעינז לקחת לעצמו אס־כ עמל זה האיש ולאספהו אל מך סמתחתו " וסיננו זוכר מהסוס מענמו ומסמזזגתו" ולא אומרם בזה " ט כל מט משכל ודעת לא מיגיע כפו «א * חלילה לי מזה ׳ ידעתי כי הוא יולע ומבין רבות אך לא סלרים בכל עמיו ׳ וסכל אצלו בעירה רב ׳ אח שלו ואת זול® * ובדמיונו כל מס שקנס זול® קנס הוא ׳ ואם לא ראשון ®א באיום לבר ׳ ®שב כי ®׳ יכול לעמל גם . הוא בזה ׳ ווה יספיק לו לרשום ש® העצמי עלז ׳ ואת תכונתו האמהיה •— ואשר יאמר פלי כי מתיו למתלבש בטלית שאינו שלו ׳ גם זו טעות מעיקרא ׳ כי עול לא אסרתי וה על כה " אך לס הגיל לו׳ טק אומרסעזל' אחד נבשל בזה כשלון לא מעס ׳ ותדע מיד ׳ ט זה כשש עשרה שנים ומתר אשר שלחתי אליו ולסרב רנ״ס ע״ס״ערך אגלה מערך מלים שלי וקראו® נס שניהם וסללו®« ואחד ארך הזמן וראה סרב ט לא יצא ע״מ שלי לדפוס " השתמש בערך אגדה " זסעמיל ממט כל אשר מצא סח7ש ומועיל" ולא מגיעה עול כס זכחס להתבונן אם ראס או שמע כזאת מול® אס לא " בא וראה ידלי " ס״ש (מבוא התלמד ®!•ב) •ואראך מנין חלש ט׳ כ® שסציט (שבת פ׳ ע״ב) ואב״ע מאי אנדיפי כי• ומסגיר שם מצאי לננס• וכמדומה ששמעתי