Jeschurun · 1856-01-01 · Heft I. (1856) · p. Seite 43

(43) ו^ריס ימה השאלס לפה לא העב?ו אותם לוניו ׳ 40 הןןראה מכלי מיזיח$זי>זם ׳שאלו ג? על ב׳סעירי מורל• •מ.חכמי הלטה, יוזשלסי לא הקשו על זה כלל ׳;וזה «ני מעם נכון ׳ באשר היו שניהסשוים מומס ומדאה.מו׳והיז מומים עוד לגורל והמן המול לא היה רשאי ליחד לו כלל #*;מן?» יקיז לקרבן ואיזה לעז$ל׳ כירק הגודל ימילנלוס׳ יהיו. «מד? מרדם מ״ע עדעח בא •הגורל י וא״<■ מס היה א לראותם •עין»כ ׳.וככר הי׳ חאיסאיח»«עסק9יהומק«י«ים שיסמ-שויסבלי שזה הכר׳ -ולמה ידאסעוד הכעס לעי הגודל גאילו; מכל להקדים והעל — משאדעסנןושיאךין עלשעירשל «סף׳. ט p אומו הי.' מ״זל ליתד לו מקלם אן לחשובה סימה נקל ל*כ יקומח לסקיין ׳ כי jwfr p סבסמח שיש מן קדמום!שונים וק בעצמן ממון אוזל׳ היו מעבידם לפניולימד מהן כל אמד לקרבן פלמי׳ משא "כ אסיק בהמה אמס ממק אמד לקרבן אין7׳ לא הי׳ ציץ־ לימד אוחו• —־ וסירוק זה המק הוא ג״כ מי רי׳ אכא קרסימא ׳ pi בתיקון קמן של אות אחתוצ״ל ס״ובמקוסכ״ך׳וצ״ל בלא סך שאין כאן אתה סך סל ממות p אמד לבדו׳ אינו זקוקלהערות׳ אינו מחויב למת’נהלל בשאר סערולז מאין שהמה להעיר בזכרונו*.— ואני יסלים לנכות עול סיקון קסן ׳ ויבאו הדברים יותל נכונים עו7 ׳ והיינו למסיף p אות אתת גמלת בהערות׳ שצ״ל בס ע 3 רות׳ ואינו זקח מוסב על השעיר׳ ור״ל בעבור שמא בלא סך כמו שאר מינים ח אחדלמו אינו זקוק נבא עם שאר העברות של המינים אשר יש מס איזה סו ומנא דבדיהא ס״ל ׳ מת באמל למס להעביר לפניו מי שיכירהולממר׳ אן־עכ״ש p שעיר אמד*לא שעידסכיב׳ שעירי הגורל ודאי שהיו עומדים סדע עד עת,הגודל׳ ולא היו מעבירים אוחס•—־ חסזלרקר אצלי ואם יקוסל שילוש זה וסנה* כאשר אקוס׳ נרדין עוד לועס / כי מי po מבדם «הווים להלכה אנו מכרוזים ל«ל תחשי רדל על המשנה ׳ ולא באשד אינו נסוג להלכה * כממד סרמיזזי כיקדהיו נערך מנין׳ ק רד בענק סהכמשבין סלמ7'יחשלמילמלי׳ שאנו פוסוךם כדינים זסלכוס תמיד כתלמוד בבא עד הירושלמי מס בעבור שבמל נשאר לימד סורס שבעיה «ממאות שגה.אחרי «קבאיי׳ אכן בפיחשי המשנה ובדתא כמקוס שי^ נוהנסהנסה׳ יסנהסר? מיחס^הירושנמקרוביס תתרנהשקבנ זזה בעבור שהממסד 31עקמ 1