Jeschurun · 1856-01-01 · Heft I. (1856) · p. Seite 42

(42) האת לפנים.: בישראל. " עפ״י גיממריאוח׳ רתוק בעיני מאד" ויש לי פירזש אח־ הקרוי בעיני'אך:לא א7ע'אס ןמ׳^ף בעיני הקוראים ׳ ולק אניח י וה ׳” אולם מל המאוס הק׳זק מאי בתתלת ההשקפה:/ מירושלמי (פ״א״דוסאהיגאונרשםמבת ירושלים (סי,ב׳) סלי תיל דבר נכון ומושכל•— מצישהזונם ממיס פה, «יון שצריך להערוח מהפר לחוף דם הש$ד ממילא הוא-זוכר השעיר מו׳יראה JJ53« שאין זה ׳ Jajjwjp ללב ׳ שאדרבא להא גופי, היו צריטם לצעטר לצלו גס שעירים אצל פרים שיזמר היחס שבין פר לשעיר לעחלמרומז דמם? ואני ממי ׳לי «3ר מליון הירושלמי הפירוש בקצלל• רקפה ארח? מעת אש הדסי יז: ■ \_ד•־ . ־־ t יי ־ ־ ’״ כהלמוד בבלי(יומא'י״ח א^אמתעלמשנה *בעצמה שהיו מפטלין לפניו "פרים ואלים וכבשים^ תנא אף׳מעידים מונא דיק מ״ט ־לא תנא שמירים וס׳ ובירושלמי זה״לז‘ולאס לא אמר שעיר א״ראבא קרשימא בלא ק־ אימ*ך5ן'להעיוה אשכח חני ושעיר ע״כ והרואה ימצא'הבדל לדולד בלשו}‘? משנה ב, פעמים• כבכלי מביא הכריתא $ המעידיק יממן רבים וק בשאלה נרם לא חני שעירים ג״כ בלאון רטש ובירושלמי-מביא הבריחא •ושעיר״ בלשון יחיד וק בשאלם ולמס לא אמר •שעיר״ הלא דבר הוא ונלענ״ל כי כ^ליפילזשמר מרשו בלמן אחר 'לשון המשנה היו מעבירין לפניו W &ip* מי שיהא מיל ומפיר בעבודה/ ר״לשיראהסיפבכל«המות ייחד אכל אחד מהם בזכרונו לפי מה שהוא ראוילקרקיללע׳ ט היו מפרים קרכנוח שונים בתמנתם וק מאלים וכבשים ׳ ואח״ז נשיכאו לפניו ביוה״ב יטר תיכף כסכיעח עק וס הפר הוא לקרבן פלוני/ וק זה האיל מההסבש• י$פשר שהממונים סיו מפרידיס - ומעמידים כל ’קיק במקום מיואל / ולק ►ציו מעטרים לפניו כל אלה מן-בעיזיכ מי שיטד עד 6םרא טוס המחרת מטעת עיןמ& שלאה אתמול ולאיזה <ןמן*אל אז« ועתה מאס לערן פרים; מה אתל למוקף *Mftuw חמאת/ ועוד פר לחמאת והוא שלכהרג—■אליססיסאילשל מוסף לעולה ואיל של כהיג ואיל של צסר— משים• אני משי תמיד שלבקר וערב וי משי מוסק»—(ע, כל זה ברמביס ריס ס״ל עבודת יוה״כ) אק משעיריסהיזב, שעירי'סלזרל׳ ועוד שעיר *ל למסף והוא תשאת (ע״ש)• נראה נאעלאיוא סעיריס