Jeschurun · 1856-01-01 · Heft I. (1856) · p. Seite 28

( 23) אסי־שיט נס נפשיס־לשמואלולא היאלא&ליבשנמאל. אלא ט טלי דלאלסרחדמודןעימז הרי לפטך השינוי שטן: הבבט אלטדושלמי היפהמזשלמינמויס׳וק הוית לי׳ חאת לראי* לנוס שממי לעיל־י . ד ■ל ' . ה ״.*, (ירזשלסי־שבת פרק במס אשסהלכהא,) חמן הסק שטס ומשם רא מלאה אשם.מנרה' סל וסב " מניד מאידסמימף ופי, הק״עשטם משסר״אשתיברייחוח מק באחת חנינן משם ד״אוכר עיי״ש •י ובמחכ״ח שגה בזה ד שנים משם ר״א ממנה שנילבריס גשם ר״א• והוא משנס בעדיות פ״ב משנה ז, ג׳־לבדיס אסדולפט ד עוךבא שנים משם ר״א ואתה משם ד יהושע שרים נסםדיא מצאה אשהבעירשלזהב ומדיחי ימיססמלזלעלותכר עיייש « ומה בכאן לא גליד רק הא. לעיר של והב• ולכן* השמינו סוף המשנה * ומפאת זה חשב בעל ק״עט חיבת שטם מוסב על־ שהי ברייתוח והיינו על ברייתא השני חני י״ מאיר מחייב אבל האמת כסו שכתבתי וסיותר נפלא על ק״ע*כיאתסהשעשוי7יו שסז• כי בירושלמי דר״הפ״א סאנה ד עלמושנסשםאלוקספסולין המשחחבקוטאס!, ומפרי*מטם׳ איחא שם אמר מ סמא מאן חסא מפריוך מטם ד אליעזר למקתנקשניס משם ר״א מצאה אשם בעירשל זהב וספריחי *טס פסולין לעלות עיי״ש חם כבר ראה הק״ע והדן כי שנים משם ר״א פירושו שני דברים * אלא שנראה שגם שם לא מעט הוא משנה בעדיות פ״ב משנה ז, ♦ י*ו ־(שם 6לכהנף) תני ד אליעזר מיעקב לא תנחשו ולאתעוננו אעפ״י שאק ניחוש יש סימן « ובלבל לאחר ג* סימטם כמן ואט בבואי מפדן מחה עלי רחל מסף איננו ממחק -אימז מ, עיי״ש המאמר הזה הוא בכבלי(חולין לף ציה) ע־׳ב בשינוי קצת ובשינוי בם אומרם ח״ל «מ, שם תניא רשב״א אוסר דת חילוקואשהאעפ״י שאין נחש ישיסימןאמרר״א והוא לאתחזק הלתא וימני לכתיב מסףאילנו ׳ שמעון איננו כר ועיק רש״יישס שפי, שם מסף איננו שמעון איננו הרי שתים * אם את בנימין הקהומ,׳ והוא תמזם דלמה סי- מחירא על מימין -י אחרי ט לא הוחזק עול ־אסון־ג׳ פעמים אכל האחת יחיה דרכו טגתגבבלי הסונה זג( קול! דואכי עמאי מטק מחה־ עלי רחל‘בדרך ‘ ואיר מסף אינלו הריי שד« ושמעק אימי ־' ®יי.