Mitteilungen der Gesellschaft für Jüdische Volkskunde · 1899-01-01 · 1 (1899) · p. Seite 6

6 3} Raz cbodziolam dolasu. spiewai wrubli oblasu. jeden spiewal drugi ezymbal trzeci gra: si si. si הן אחה תקותי, ולישיעהך קויתי, ה׳ עוז ישועתי: ים' ים' י£';דא' 4j wi<* 1). nur .statt זך ונקי בפיס, הול פורשי כנפים, ה' ארך אפים: ö) wie 2) bis li. dann: cbo ehe cbo :מובך תחיל לעמיה יהי עלינו בנאמך, ה' עשה למק שמך ו)) reimt auf clio cho elio: :בונן בית מכונה להרבץ בו צאנה ה' באור פניך 7! auf מפחד להצילי׳ נהלני לציון קודש גורלי׳ ה' שמע בקולי :לי לי לי: 8) )׳im!•im!im:סעוד וסמוך לנמהרים׳ עמור נא את הנשארים׳ ה׳ יוצר הריס: 9ו sim sim sim: פרה עמך מעזים׳ צאנך מיד גוזזיס׳ ה' עושה הזיזיס: 10) קרב קץ נחמה׳ רהם אום לא רוחמה׳ ה׳ איש מלחמה :מה' מה' מה׳: 11) ס״ ״ח nu: שבון במאז באהלינו׳ תמיד אל מהוללנו, ה׳ מלבנו הוא יושיענו: ß u. C: J. H. Wagner, Berlin. 2) Aus der Kinderstube. 1) Wenn ein Kind von einem andern etwas Gewünschtes nicht erhält, macht es die Augen zu, streckt die offene Hand dem andern Kinde entgegen und sagt: kartbfel, kartbfel der himei ist bfen werst du mir wos geh'11 werst du lang leb‘11 werst du mir nit geb'11 werst du a kapöre’) wer’11 fbr 1i, hünd fbr a kac for a mauf fbr an~idise 11 auf. HM. 2) Wenn es ein Hund anbellt, sagt das Kind: bund, büud hält dam mund! wen du mir werst bai.se 11 wer'n dir di ■sejdrm -) (*,eraisen! HM. M zu scbanden geben. -) bö׳s<* (leister.